מה זה מים אפורים?

רקע והסבר כללי

מצוקת המים בישראל חוזרת. הכנרת ריקה ואנחנו רק בתחילת האביב. שוב מתעוררת השאלה, האם לטפל במים אפורים ולהשתמש בהם להפחתת צריכת המים השפירים במדינה. לבקשת אחד מקוראי המדור, התייחסתי באחד המאמרים האחרונים להכנות שיש לתכנן כדי לאפשר הקמת מערכת מים אפורים לקראת בניה או שיפוץ בית צמוד קרקע. בסוף אותו מאמר הבטחתי להתייחס בהמשך לנושא זה, בהרחבה. הנה זה בא…

מה הם מים אפורים?

מערכת מים אפורים בביתבשם מים אפורים מכנים מים שמקורם במקלחת, באמבטיה, בכיור רחצה או במכונת כביסה, בבית או בדירה. מים מכיור מטבח, מדיח או מדלי שטיפת ריצפה או מכונית, אינם מתאימים לשמש כמים אפורים. העומס האורגני בהם, שמנים וחומרים אחרים העלולים לזהם אותם, אינם מאפשרים טיפול בהם במערכות מים אפורים ביתיות.

האם מותר להשתמש במים אפורים?

בישראל? כרגע לא.

לפני מספר שנים, אחרי דיונים בוועדות שונות בכנסת, הקים מכון התקנים ועדת מומחים שכללה את טובי מומחי המים בישראל. פרופסורים, המלמדים טיפול במים באקדמיה (טכניון  ואוניברסיטאות אחרות), חברו למומחי חברת מקורות ולגורמים נוספים ובדקו תקני מים אפורים של מדינות שונות. אחרי תקופה ממושכת של דיונים הוציאה ועדת מומחים זו תחת ידה, תקן ישראלי למים אפורים. תקן זה מבוסס, בין היתר, על תקנות והנחיות המתירות שימוש במים אפורים במדינות כמו גרמניה, ארה"ב, אוסטרליה, יפן וגם קפריסין  וירדן, מדינות הסובלות כולן ממחסור מים. תקן ישראלי זה ממתין כבר שנים לאישור הכנסת.

הסיבה להקפאת התקן – התנגדות משרד הבריאות. המשרד חושש מתחלואה עקב חיידקים פתוגניים ופסולת אחרת, העלולים להגיע עם המים האפורים לצנרת המים השפירים של הבית. אף כי בעת הכנת התקן, לא נמצאה בספרות המקצועית עדות לתחלואה כזו, סירב משרד הבריאות לאשר תקן זה במלואו.

כיום, מותר וחוקי להשתמש במים אפורים במבני ציבור וכן במבני מגורים שתפעולם מתבצע על ידי חברת אחזקה. לעומת זאת, חלק התקן העוסק בבתים פרטיים צמודי קרקע, עדיין "תקוע" בכנסת…

כיום כבר ברור שהתחממות כדור הארץ משפיעה גם על ישראל, ההולכת ומתייבשת. כיון שלהתפלת מי ים השפעות סביבתיות (צריכה גבוהה של חשמל – פליטת גזי חממה, השפעה על  הים התיכון), סביר כי במוקדם או במאוחר, לא יהיה מנוס מניצול מים אפורים כחלופה למים שפירים, להשקיית גינות ו/או להדחת אסלות.

איך מטפלים במים אפורים?

את מערכות הטיפול במים אפורים ניתן לסווג על פי שיטת הטיפול, על פי כמות המים היומית בה הן אמורות לטפל, על פי אופן המימוש, וכמובן, על פי איכות המים המטופלים בהן. כל המרכיבים לעיל משפיעים מן הסתם על מחירן של המערכות.

המערכות הפשוטות והזולות ביותר מספקות סינון מכני בלבד. מערכות אלה מצוידות במסנן כזה או אחר, העוצר חלקיקים שממדיהם גדולים מערך מסוים, התלוי בטיב המסנן.

סוג אחר של מערכות משלב גם טיפול ביולוגי. גם מערכות אלה מסננות חלקיקים, אך גם מפרקות סבון, שמפו וחומרים אחרים המומסים במים, באמצעות אוכלוסיית חיידקים החיה בהן. החיידקים ניזונים מהחומרים המומסים במים, מפרקים אותם וצורכים את תוצרי הפירוק. בכך הם "מנקים" את המים ה"משומשים", ממש כשם שעושים החיידקים הפעילים במט"שים (מכוני טיהור שפכים) גדולים.

תת סיווג של הטיהור הביולוגי קשור לאופן מימושו. חלק מהמערכות מבוססות צמחייה, באחרות מתבצע הטיהור ללא צמחים בתהליך. בטבע, מטהרות מערכות השורשים של צמחי מים את המים הזורמים דרכן. תהליכי הטיהור הטבעי מורכבים. שורשי הצמח סופחים חומרים המומסים במים ומשמשים לו כמזון. חלק אחר של הפסולת המומסת במים, מפורק על ידי חיידקים, המאכלסים את מערכת השורשים של הצמח. טיהור ביולוגי מתבצע גם במערכות הפועלות ללא צמחים. במערכות אלה מתפתחת אוכלוסיית החיידקים על מצע מלאכותי העשוי טוף, חצץ, סומסום או חומרים פלסטיים שפותחו למטרה זו.

במערכות מים אפורים מתוחכמות יותר ניתן לשלב פעולות נוספות: הפרדת  שומנים, חיטוי באמצעות כלור או חמצן פעיל, וכן אור אולטרה סגול המחסל חיידקים פתוגניים, במידה ונותרו במים.

מרכיבים אלה המצויים, חלקם או כולם, במערכות מים אפורים, משפיעים על מחיר המערכת. המחיר עולה כמובן, ככל שעוברים ממערכות סינון מכני לאמצעי טיהור וחיטוי נוספים ומורכבים יותר.

עם זאת, גם מערכת טיהור ביולוגי בסיסית, אך מתוכננת היטב, יכולה להפיק מים אפורים באיכות טובה. במאמר הבא מוצג מבנה סכמתי של מערכת כזו, איכות המים המטופלים בה, כפי שנבדקה במעבדה מוסמכת והתייחסות ליתרונות וחסרונות הטיפול במים אפורים.

גידי אהרוני - יועץ בנייה ירוקה, מייסד א.מענה

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *