מים אפורים בישראל – מבנה עקרוני וסטטוס החקיקה

הדחת אסלות צורכת כ- 35% מהמים השפירים המשמשים את בני הבית. המאמר הקודם הסביר את עקרונות הטיפול המאפשר ניצול מים ששימשו לרחצה וכביסה משפחתית, לשימוש חוזר להשקיה ו/או הדחת אסלות. במאמר הנוכחי נסקור מבנה עקרוני של מערכת מים אפורים ביתית, נזכיר סוגי מערכות נוספות, ונעיין בחוק מים אפורים, שגם הוא, כמו תקן מים אפורים, תקוע בכנסת.

תרשים מערכת מים אפורים

תרשים מערכת מים אפורים

כדי לטפל במים ממקלחות ו/או כיורים, ולהפוך אותם למים אפורים, הראויים לשימוש חוזר (השקייה או הדחת אסלות), יש להפריד מים שמקורם מתקני הרחצה בבית, ממים המוזרמים מהאסלות ומכיור המטבח למערכת הביוב.

לצורך כך יש להפריד את שפכי הבית. מים ממקלחות, אמבטיה, כיורי רחצה ומכונת כביסה הממוקמים גבוה מהמיקום המיועד למערכת הטיפול במים האפורים, ינוקזו לצינור שיגיע למקום בו תוצב מערכת המים האפורים. בנקודה זו יש להכין גם נקודת חשמל ובריכת ביוב.

לצינור המגיע למערכת המים האפורים יחובר ברז, שיאפשר הפניית המים המגיעים, למערכת או לבריכת ביוב סמוכה. בחורף, כאשר אין צורך במים להשקיית הגינה, או עקב צורך אחר להפסיק את פעולת המערכת, יאפשר ברז זה להזרים את המים לבריכת הביוב. תהליך הטיהור מחייב זמן שהייה של המים במערכת. בתום מחזור ניקוי, המים מוזרמים למיכל אגירה, ממנו הם מוזרמים ליעדם הסופי באמצעות משאבה או (אם הפרשי הגובה מאפשרים זאת), בזרימה חופשית.

לב המערכת הוא מיכל הטיפול (לעיתים יותר ממיכל אחד). במיכל מתבצע טיהור המים בשיטות שתוארו במאמר הקודם או בשילוב שלהן. במערכות שונות מיושמות שיטות שונות. טיפול ביולוגי, סינון ושיקוע, יכולים להתבצע בתהליך טורי או משולב, כאשר המים שוהים זמן מסוים במיכל מלא חצץ, סומסום או טוף. החצץ מאכלס חיידקים על שטח הפנים של האבנים, מסנן את המים הממלאים את המרווחים שבין האבנים ומאפשר לפסולת לשקוע בו. מערכות "אחו לח" מטהרות את המים באמצעות צמחים והחיידקים המאכלסים את מערכת השורשים שלהם. מערכות MBR (Membrane Bio Reactor) משלבות טיפול ביולוגי וסינון בממברנות. כאמור, שיטות הטיפול האפשריות מגוונות. במערכות השונות ניתן לשלב אמצעים נוספים כמו איוור המים (הזרמת אויר) המכניס לתהליך חמצן, הכלרה, טיהור באור אולטרה סגול וכדומה.

הקומבינציות האפשריות רבות ומגוונות. התרשים למעלה, מציג מבנה עקרוני של מערכת מים אפורים. המידע שהוצג בסיסי, אך מאפשר למתעניינים הבנת המערכות הקיימות בשוק, בחינה מושכלת שלהן ואפשרות לבחור מערכת מתאימה.

הסטטוס החוקי בישראל:

החקיקה התקפה כיום במדינת ישראל (תקנות בריאות העם – איכותם התברואית של מי שתיה, תשל"ד – 1974) רואה במים נכס של המדינה, שאינה מתירה טיפול בהם, אלא אם ניתן לכך היתר מפורש. לאזרחים פרטיים אין בדרך כלל היתר לטיפול במים… במצב זה, אלפי משפחות בישראל (אם לא למעלה מכך…), המנסות לחסוך מים שפירים באמצעות שימוש במים אפורים, הן עברייניות בפועל.

כדי לשנות מצב זה, ובעיקר, כדי לחסוך מים שפירים, פעל בכנסת "לובי" שקידם חקיקה ותקינה בנושא מים אפורים. בשנת 2010 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק מים אפורים, המאפשר שימוש במים אפורים להשקיה והדחת אסלות. כדי לאפשר העלאת הצעת חוק זו לאישור הכנסת, הוחל חוק מים אפורים על מבני ציבור בלבד. מאז הוגשו בכנסת הצעות חוק נוספות במטרה לשפר את חוק מים אפורים. כל ההצעות כללו התייחסות בחוק לתקן מערכות מים אפורים, שהוזכר במאמר הראשון. כל ההצעות נרשמו כהצעות חוק ועלו לסדר היום של הכנסת, אך הוסרו ממנו בהמשך.

מצוקת המים בישראל מחריפה. למרות ההתפלה, מצב הכנרת רע מתמיד ואקוויפר החוף בסכנת המלחה. כל זה לא מפריע להנהגת המדינה ונבחרי הציבור שלנו לעסוק בבעיות אחרות…

המאמר הבא דן בחסרונות המים האפורים, בטענות השוללים את השימוש בהם, באיכות המים שניתן לקבל ממערכת ביתית וכן בחקיקה האמריקאית. בהיעדר חוק ישראלי תקף, יכולה לשמש חקיקה זו כמתווה הגיוני לפעולה.

גידי אהרוני - מייסד א.מענה, יועץ בנייה ירוקה

This entry was posted in בנייה ירוקה. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *