עמותת הסביבה

עמותת הסביבהבשנים שחלפו מאז הקמתה, התפתחה מוא"ז משגב, הישובים גדלו ומשפחות רבות נקלטו והצטרפו לקהילה. חלק ניכר מהמשפחות החיות במשגב אינן מודעות לקיומה של עמותת "הסביבה", לפעילותה ולהשפעתה במשגב.

כדי לגשר ולסגור פערי ידע, ינסה מאמר זה להציג חלק מפעילות העמותה בעבר ובהווה, ויזמין את כל מי שאינם חברי עמותה להצטרף ולתמוך בעשייה הסביבתית למען תושבי משגב והאזור. גילוי נאות: אינני אובייקטיבי… הייתי חלק מקבוצת התושבים שהקימה את העמותה ואני חבר בה עד היום.

אשמח אם תצטרפו ותציעו גם לחברים ושכנים להצטרף.

איך זה התחיל?

בסוף שנות השמונים, במקביל להקמת מוא"ז משגב, החליטה חברת "נשר" להקים מפעל מלט חדש, באזור צומת יבור. בעלי "נשר" באותה עת, היו שתי החברות הגדולות במשק באותם ימים: "כור" ו"כלל". שתי חברות אלה, שלטו ברוב החברות העסקיות בישראל דאז, והתחרו ביניהן בכל תחום עסקי, למעט האחד בו היו שותפות: חברת "נשר",  שהפעילה מחצבה ומפעל מלט בנשר…

אחרי סגירת המחצבה הצמודה למפעל, החלה חברת "נשר" לחצוב את חומר הגלם הנחוץ לה, במחצבת "טמרה". משאיות ענק נסעו מטמרה לנשר והעבירו חומר מהמחצבה למפעל. כיוון שמפעל המלט בנשר התיישן, החליטו בעליו – כור וכלל, להקים מפעל מלט חדש בצומת "יבור", בקרבת מחצבת "טמרה". החברה קידמה את תכנון המפעל החדש ואת אישור השטח להקמתו, והודיעה על לוח זמנים להקמתו. הודעה זו עוררה התנגדות רבתי ביישובי המועצה הצעירים, שזה עתה הוקמו, וחששו מאוד מאבק ועשן כבשני המלט.

תושבים מודאגים  שהתארגנו לפעולה, פנו למועצה, וביקשו שתפעל למניעת הקמת המפעל בגבול משגב., המועצה, שהייתה גם היא צעירה מאוד באותם ימים, הסבירה שכיון שהיא חלק מרשויות המדינה, היא אינה יכולה לצאת נגדה. בהמשך תרצה המועצה את עמדתה בטענות כגון "העניין כבר סגור ואי אפשר לשנותו", "מול כור וכלל אין למועצה ולתושבים סיכוי" וכו"…

חרף התייחסות המועצה, התגייסו תושבי משגב לפעולות מחאה, והמאבק הציבורי התעצם. כאשר נדרש תקציב למימון מאבק משפטי, הוקמה "עמותת הסביבה" שפתחה חשבון בנק והפכה לגורם שניהל את המאבק בכל החזיתות. רוב תושבי משגב ורבים מתושבי כאבול, שעב, טמרה וכרמיאל הצטרפו לעמותה, מימנו את הוצאות המאבק והשתתפו בהפגנות מחאה. אחרי כחמש שנות מאבק נחוש, הודיע משרד איכות הסביבה כי מפעל נשר לא יועבר לגליל…

פעילות העמותה בהמשך

אחרי סיומו המוצלח של המאבק ב"נשר", שקל ועד העמותה את סגירתה. אך המציאות, שזימנה עוד ועוד בעיות סביבתיות במשגב, הובילה את העמותה להמשך פעילות.

כגוף בלתי תלוי ברשויות, אך בהחלט מוכר ומוערך על ידן, לא יכלה העמותה להתעלם מפניות חבריה או מפניות תושבי הישובים, ונרתמה לטיפול במפגעים שהובאו בפניה. התנהלות זו הובילה לפעילות, הנמשכת ברצף עד היום.

תקצר היריעה מלפרט את כל פעולות העמותה מאז ועד עתה. אחרי המאבק בנשר, התגייסה העמותה לבלימת גל ניסיונות של יזמים, אשר חמדו אתרים שונים  ברכס הררית יודפת. רוב מהלכים אלה, לרבות חוות טורבינות רוח של חברת חשמל, בית החלמה, כפר נופש ועסקים נוספים ברכס הררית יודפת, נעצרו. אלא, שהמאבקים הפרטניים מול כל אחד מיזמים אלה בנפרד, הובילו את העמותה ליזום ולהוביל (עם המועצה ועם רשות שמורות הטבע) הכנת תכנית פורמלית, לשימור רכס הררית יודפת, כשטח שאין לעשות בו כל שימוש. "כיפת ברזל" תכנונית זו, שומרת על שטחי הרכס כשטח ציבורי, עד היום!! מאבק ציבורי נוסף שהובילה העמותה, צמצם את היקף השטחים שנדרשה מוא"ז משגב להעביר לבנייה בכרמיאל.

גם הקמת אזור תעשייה בר-לב לוותה במאבק. כשהסתבר לעמותה שאזור תעשייה חדש עומד לקום ללא פרסום נאות לציבור, (גם מועד הנחת אבן הפינה פורסם רק ברגע האחרון) התנגדה למחטף זה. לטקס הנחת אבן הפינה הגיעו, כאורחים לא קרואים, כמה עשרות חברי עמותה, שדרשו (בצעקות ועם שלטים…) שקיפות! בהתערבותו של ראש הממשלה רבין, שנכח בטקס, הסירה העמותה את התנגדותה. המדינה התחייבה לאפשר השתתפות העמותה בכתיבת תקנון אזור תעשייה זה, ובכך להשפיע על תוכנו. הפרק הסביבתי בתקנון, נכתב על ידי העמותה והגדיר (בסיוע משרד איכות הסביבה) סוגי מפעלים מזהמים, שלא יוכלו לקום באזור תעשייה "בר-לב". כמו כן, קיבע התקנון את חברות נציג העמותה ונציג הישובים הסמוכים, במנהלת אזור התעשייה. בהמשך הוחלו עקרונות תקנון תקדימי זה גם על אזור תעשייה "תרדיון". אף שעברו מאז למעלה מעשרים שנה, מעורבות נציגי העמותה והישובים במנהלות "תרדיון" ו"בר-לב", נמשכת. גם היום. נציגי הציבור שותפים בתהליכי קבלת ההחלטות, לקראת קליטת מפעלים חדשים לאזורי התעשייה, ומונעים השפעה שלילית שלהם על הישובים השכנים ועל עובדי אזורי התעשייה עצמם. בהמשך, אימצו משרדי הממשלה הרלוונטיים את הפרק הסביבתי שכתבה העמותה, וחייבו את כל אזורי התעשייה החדשים שהוקמו, לשלבו בתקנוניהם.

המאבק שהובילה העמותה בהקמת מט"ש כרמיאל משגב במיקום שנקבע לו, הגיע לבית משפט, אך הסתיים בהצלחה חלקית בלבד. העמותה, שביקשה למנוע הקמת מט"ש מעל שבר גיאולוגי,  הפסידה בנושא המיקום. מאידך, בית משפט קיבל את עמדתה בעניין סיכון מי התהום במקרה של דליפת שפכים דרך השבר הגיאולוגי. חברת מקורות, עירית כרמיאל ומוא"ז משגב חויבו לשנות את תכנון המט"ש ולהתאימו לעמידה ברעידות אדמה, כדי למנוע התבקעותו מעל השבר הגיאולוגי.

עוד קודם להקמת אזור תעשייה "בר-לב", הוקם בשטח מפעל "ציקלון" מסלול נחיתה והמראה למטוסים קלים ששימש את המפעל. על בסיס מסלול זה תכננו יזמים שונים פרויקטים עסקיים, לרבות: קו "מוניות מעופפות" מחיפה ותל-אביב, בית ספר לטיסה, ואף התאמת המסלול למטוסים גדולים יותר… יוזמות אלה, גם אם היה להם צידוק כלכלי, היו כרוכות במטרדי רעש ואיומי בטיחות. העמותה התנגדה להם בוועדות התכנון השונות, והצליחה למנוע יישומן.

שמורת נחל שגור, קניון יחיד בארץ מערבית לקו פרשת המים, הפכה משמורת טבע מטוילת, לנחל ביוב המנקז את שפכי ביוב מג'דל כרום, דיר אל אסד ושאר יישובי בקעת בית כרם. מאמצי העמותה לפתרון בעיה זו, החלו לפני למעלה מעשור. פניות למשרדי ממשלה הובילו לפתרונות שונים, שנכשלו כולם. בשנים האחרונות תוכנן צינור שיוביל את הביוב בגרביטציה, ישירות למט"ש משגב כרמיאל. ביצוע הפרויקט החל לפני כשנתיים, והוא בשלביו האחרונים. השמורה עדיין מזוהמת, אבל חלק מהפרויקט הושלם, ועם קצת דמיון אפשר כבר לראות אור בקצה הצינור… עם התקדמות העבודה צצים עיכובים, ופעילי העמותה, יחד עם עמותות סביבתיות נוספות, עובדים כקואליציה להסרת החסמים.

מאבק משמעותי אחר שנמשך כעשרים שנה, הסתיים לאחרונה, עם סגירתה של מחצבת שגב. המחצבה, שפעילותה החלה בתקופת המנדט, התנהלה שנים רבות ללא פיקוח. עם הקמתם של הישובים הסמוכים לה, גילו התושבים מטרדים בלתי צפויים – אבק רב וסדקים שהופיעו בקירות.

תלונות חוזרות ונשנות למועצה ולאיגוד ערים, שלא הביאו לשיפור המצב, הובילו את העמותה לבצע מדידות אבק על גג המועצה. בדיקות אלה הוכיחו כמותית, מה שתושבי הישובים השכנים למחצבה ידעו זה מכבר: המחצבה מפירה את תקני אוויר נקי, ובגדול.

מדידות אלה הניעו את המועצה לפעולה. הוגדרו תנאים מחמירים לקבלת רישיון עסק, שבמשך תקופה ממסוימת ואפילו נאכפו. אלא שהמצב חזר לקדמותו. לעמותה, שביקשה לפעול לסגירת המחצבה, נאמר כי היא תיסגר תוך 4-5 שנים, כשיפוג תוקפה של תכנית המתאר הארצית למחצבות. זה לא קרה… כאשר פורסמה תכנית המתאר החדשה, הסתבר כי בעלי המחצבה השכילו להכניסה גם לתכנית החדשה… לא אלאה את הקוראים בכל סאגת הנפתולים שבסופו של דבר, הובילו לסגירתה הסופית של המחצבה. עם זאת, ראוי לציין את תרומת המועצה לכך. באופן יוצא דופן, פעלו המועצה (הוועדה המקומית) והעמותה מאותו צד מתרס… המאמץ המשותף של המועצה והציבור, נשא פרי. המחצבה ומפעל הבטון שפעל בתחומה עשרות שנים, נסגרו סופית. מאבק העמותה שנמשך למעלה מעשרים שנה, צלח!

מניעת השלכה ושריפת פסולת בשטחים הפתוחים:  מתנדבי העמותה פועלים כיום בפורום משותף עם פעילי סביבה מהמגזר הערבי, להטמעת ערכי סביבה וקיימות בקרב ילדים, נוער ומבוגרים במגזר הערבי, ולמניעת פתיחת "מזבלות" פירטיות.. לצורך כך, מפעילה העמותה ציוד צילום ורחפן, המוטס על ידי קבוצת פעילים שהוכשרה לכך. המטרה: צילום מספרי רכבים של עבריינים משליכי פסולת בשטח או באתרי פסולת פירטיים, כדי לסייע לרשויות בהעמדתם לדין.

מה הלאה? הרחבת עמותת הסביבה

מתנדבי העמותה עושים מלאכתם בהתנדבות ובצניעות. העמותה משקיעה את מאמציה ואת מעט אמצעיה, בעשייה. עד עתה לא פרסמה העמותה את פעילותה ברבים, והציבור, ברובו, אכן, אינו מכיר ואינו תומך.

בעיות סביבה חדשות צצות במשגב כל העת: לישמניה (מחלה קשה הקשורה לנוכחות שפני סלע), חזירים, קרינה מאנטנות סלולריות, חוות טורבינות רוח, ריבוי חולי סרטן ומחלות אחרות, היערכות הישובים להתחממות הגלובלית, הם רק חלק מהנושאים בהם מתכוונת העמותה לעסוק בעתיד.

כדי לפתור מטרדים ובעיות סביבה דרוש גוף בלתי תלוי. גוף שאינו מקבל תקציב מהמדינה וכך הופך  לתלוי בה, גוף שאינו מקבל ארנונה או מימון מגורמים העלולים ליצור מטרדים, גוף שאינו חייב דבר לשום רשות או גורם ומחויב לציבור בלבד!

עמותת הסביבה היא גוף כזה

פעילי העמותה עושים מלאכתם בהתנדבות מלאה, גם כאשר מדובר בעבודה שערכה הכספי גדול. אלא שלא כל תחומי הידע הנדרשים כיום קיימים בקרב חברי העמותה, ומשאביה אין בהם די כדי לממן ייעוץ וחוות דעת משפטיות או מקצועיות בתחומים בהם אין לה יכולת עצמית.

כדי לשמור על עצמאותה, ממומנת העמותה בעיקר מדמי החבר הצנועים (20 ₪ לחודש למשפחה) שמשלמים חבריה. אחרי שנים רבות, בהן מבוססת העמותה על קבוצת חברים מסורה אך מצומצמת, מעוניינת העמותה בהרחבת שורותיה והגדלת תקציבה. חברות בעמותה תאפשר למצטרפים להיות חלק מהעשייה הסביבתית הקהילתית, ולסייע בפתרון בעיות סביבה במשגב בכלל וביישובם בפרט.

בחודש הבא תיערך, ביוזמת העמותה, הרצאתו של פרופ' דני רבינוביץ מאוניברסיטת תל אביב בנושא סביבתי "חם" – "ההתחממות הגלובלית"… פרופ' רבינוביץ, לשעבר ראש בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, יציג את הבעיה, יעמוד על חומרתה הרבה, ועל דרכי ההתמודדות אתה. כל מי שהסביבה יקרה לליבו, חברי עמותה, ומי שאינם חברים עדיין, מוזמנים.

ההרצאה תתתקיים באשכול פיס ב- 11.7 בשעה 18:30. המעוניינים בכך, יוכלו להצטרף  לעמותה במקום. בתום ההרצאה תתקיים במקום האסיפה השנתית של העמותה. ניתן יהיה לשמוע על פעילותה בשנה האחרונה, וגם להצטרף לחברות בה.

להרשמה להרצאת פרופ' דני רבינוביץ ו/או לאסיפת עמותת הסביבה ב- 11.7 באשכול פיס, נא להקליק על הקישור הבא:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScC4H-rCUzJwlGGvXDyzGl5k0_ZcJ8xNvU926ZbBmp4_16UTA/viewform

מי שלא יוכל להגיע להרצאה ולאסיפה, אך רוצה להצטרף לשורותיה כדי לתמוך בפעילותה, מוזמן להתקשר להדס טל, רכזת העמותה:   058-662-0138,  או 04-662-0138 (זו אינה טעות…), או לשלוח דוא"ל לכתובת:: amutat.hasviva@gmail.com.

 

גידי אהרוני - יועץ בנייה ירוקה, מייסד א.מענה

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *