שיטות חדשות

שיטות לטיפול בפסולת הנמצאות בפיתוח

בעולם נעשית פעילות לפיתוח טכנולוגיות חדשות לטיפול בפסולת. להלן מידע ראשוני לגבי חלק מהן:

PGM

(PGM-Plasma, Gasification, Melting) שיטה מתקדמת לכילוי תרמי של פסולת המחוממת באמצעות נר פלזמה לטמפרטורה גבוהה מאוד (C°7000-8000) בה מתפרקות רוב התרכובות מהן עשויה הפסולת בתהליכי פירוליזה וגזיפיקציה לחומרי יסוד אינרטיים הנפלטים לאטמוספרה כגזים אינרטיים. בנוסף לגזים אלה נוצר בתהליך פירוק גז סינטטי דליק Syngas)) היכול לשמש כדלק ליצור חשמל. חלק מהפסולת שלא עובר גזיפיקציה מותך ונותר כחומר זכוכיתי המאגד בתוכו סיגי מתכות ומזהמים בתצורה אינרטית היכולה לשמש לבניה או למילוי תשתיות.

אף שמדובר בחימום הפסולת המטופלת, היא אינה נשרפת ומתחמצנת כפי שנעשה במתקני שריפה (מכונים בארץ מתקני פל"א – פסולת לאנרגיה) אלא מתפרקת ליסודות או תרכובות פשוטות. בעולם פועלים כבר מספר מפעלים בטכנולוגיה חדשנית זו.

"בישול" בלחץ ובקיטור – אוטוקלב

שיטת טיפול שהשימוש בה החל בשנות החמישים של המאה הקודמת, דעך עקב אי כדאיות כלכלית וניצניה החלו ללבלב שוב באירלנד ובאנגליה בשנים האחרונות.

השיטה מבוססת על הכנסת פסולת עירונית מעורבת (MSW) לאוטוקלב. "בישול הפסולת בקיטור בטמפרטורה של כ- C°150 ובלחץ של כ- 5.2 אט' במשך כ-90 דקות, מפרק את החומר האורגני שבפסולת, משנה את המבנה המוקולרי של הצלולוזה בדפנות תאי הצמחים והופך את החומר האורגני לסיבים. הקיטור מנקה לחלוטין בקבוקים וצנצנות זכוכית, מפרק את הדבק ומסיר מדבקות, מנקה פחיות וחלקי מתכת, משנה את המבנה הפולימרי של מוצרי הפלסטיק למיניהם והופך אותם לגושי חומר מוקטני נפח המתאימים לתעשייה הממחזרת פלסטיק.

נפח הפסולת קטן ביחס של 1:6. מתקני מיון ידני או אוטומטי מאפשרים העברה של רכיבי הפסולת הלא אורגנית כאשר היא נקיה ומעוקרת למחזור. הפסולת האורגנית הפכה ל- RDF סיבי הניתן לדחיסה לכופתיות דלק להסקה ביתית או כדלק לחימום תנורים תעשייתיים.