אקלום פסיבי של בתים

גזי החממה, המהווים חלק מתערובת הגזים באטמוספירה, הם הגורם להתחממות כדור הארץ. אחד מהם, השני בהשפעתו על התחממות כדור הארץ (אחרי אדי המים), הוא דו-תחמוצת הפחמן. ריכוז גז זה באטמוספירה עולה, בתלות בהתנהגות האוכלוסייה. דו-תחמוצת הפחמן נפלט בשריפה של דלק ופחם, המשמשים ליצירת אנרגיה חשמלית ולהנעת אמצעי תחבורה. על צריכת אנרגיה זו יש לכל אחד מאתנו השפעה, גם אם היא קטנה מאוד ברמה האישית. צריכתנו האישית גורמת לייצור גזי חממה בשיעור קטן יחסית.

חיסכון בצריכה האישית שלנו יתרום תרומה להפחתת ההתחממות הגלובלית. אבל, אם נכפול חיסכון קטן זה במספר מיליוני אנשים בישראל שיצטרפו ויחסכו אף הם, או במאות מיליוני תושבי העולם המערבי המייצר את רוב גזי החממה, אנו עשויים לגלות שחל שינוי במגמת ההתחממות. על כך, (בין היתר) סיכמו אומות העולם בהסכם פריז, ועל כך הן דנות כעת בעת כתיבת מילים אלה, בוועידת מרקש.

צריגת אנרגיה בעולםממחקרים שונים עולה כי רוב האנרגיה המיוצרת בעולם נצרכת ע"י מגזר המגורים והשירותים. הגרף מראה את פילוג צריכת האנרגיה בעולם לפי מגזרים עיקריים: תעשייה, תחבורה, מגורים ושירותים. מסתבר כי המגזר הצורך את מירב האנרגיה הוא מגזר המגורים והשירותים הצורך 37% מהאנרגיה הנצרכת בעולם, יותר מתחבורה ויותר מתעשייה. מאפיין משותף למגזר המגורים ולמגזר השירותים הוא ששניהם צורכים את האנרגיה בתוך מבנים.

מרכיב מרכזי בצריכת האנרגיה במבנים הוא אקלומם. אקלום המבנה הוא יצירת תנאי נוחות לשוכניו, בין אם הם גרים בו ובין אם עובדים. הן מיזוג המבנה והן חימומו צורכים הרבה מאוד אנרגיה, בין אם מדובר בחשמל ובין אם באמצעים אחרים. המשותף לכל אמצעי האקלום, כולם צורכים אנרגיה. בידוד מעטפת המבנה: גג, ריצפה, קירות וחלונות, עשוי  להפחית את איבוד האנרגיה המושקעת במיזוג הבית בקיץ ובחימומו בחורף. הפחתת אובדן האנרגיה משמעותה צריכת אנרגיה פחותה, חסכון בעלויות והפחתה בזיהום האוויר ופליטת דו תחמוצת הפחמן מארובות תחנות הכוח.

ישראל שטופה בשמש רוב ימות השנה. ניתן לחסוך חלק בלתי מבוטל מעלויות האקלום באמצעות תכנון נכון לשימוש יעיל באנרגיית השמש, הזמינה חינם אין כֳסף. תכנון כזה יעשה שימוש בהעמדה נכונה של הבית במגרש, בהצללה שתפחית את חדירת אור השמש דרך החלונות בקיץ, ותאפשר לקרני השמש לחדור דרך החלונות ולחמם את הבית בחורף.

בנייה ירוקהאמצעי פסיבי נוסף המאפשר חסכון בצריכת חשמל לאקלום הבית ובכך הפחתת פליטת CO2 מתחנות הכוח, כמופיע בצילום. המבנה בן שתי קומות המוצג בו, מכוסה כמעט כולו במטפס ירוק. למטפס הנשיר, הצמוד למבנה שבתמונה, יתרון כפול: בקיץ מצֵלים עליו על קירות הבניין וסופגים את קרינת השמש.

בכך נמנע חימום עקב קרינה ישירה על הקירות. האוויר הכלוא בין עלי המטפס לקיר, משמש כבידוד מעולה ומפחית את זליגת החום אל פנים המבנה. מכאן שמטפס עשוי להפחית משמעותית את הצורך במיזוג המבנה בקיץ.

בחורף נושרים עלי המטפס, והקירות נחשפים לקרינה ישירה של השמש. המסה התרמית של הבניין מתחממת, ושומרת על טמפרטורה גבוהה יותר מטמפרטורת הסביבה. עקב כך נדרש פחות חימום בתוך המבנה. גם במקרה זה, עלויות החימום קטנות ופחות CO2 נפלט לאטמוספירה. עוד אמצעים לאקלום פסיבי יידונו במאמר הבא.

כאמור, השפעת החיסכון שיוצר מבנה ירוק יחיד על התחממות כדור הארץ, קטנה מאוד. אבל מצרף ההשפעה המצטברת של  מבנים רבים שיישמו עקרונות בניה ירוקה בתכנונם, תהיה משמעותית ותתרום להפחתת קצב התחממות כדור הארץ. הפחתת קצב ההתחממות חיונית לעתידנו ובעיקר לעתיד ילדינו, נכדינו והדורות בהמשך. בניה ירוקה מפחיתה את פליטת ה- CO2 ולכן את התחממות כדור הארץ.

מדינות רבות בעולם המערבי הבינו זאת והן מחייבות/מעודדות בנייה ירוקה בתחומן. ראוי שתקן בניה ירוקה המיושם כיום בישראל כתקן חובה מקומי בחלק מהערים, לגבי חלק מהבניינים, ישולב בחוק התכנון והבניה. עד אז, ראוי שמוא"ז משגב תצטרף למהלך סביבתי זה ביוזמתה, תאמץ את התקן או חלקים ממנו, ותחייב בניינים חדשים ביישובי משגב לעמוד באוגדן ירוק שהמליאה תאמץ  כהנחיה מחייבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.