בשולי ועידת האקלים בפאריס

וועידת האקלים שערך האו"ם בפאריס, אפשרה לנציגי 195 המדינות שהשתתפו בה, לדון באחת הסכנות המרכזיות האורבות לאנושות – התחממות כדור הארץ. מהי התחממות זו? מהן השפעותיה? ומה עושים כדי להפחית אותה? בכך יעסוק המדור הפעם.

מהי התחממות כדור הארץ?

כדור הארץ מסתובב סביב צירו. בכל רגע ורגע חשופה מחציתו לקרינת השמש בעוד מחציתו האחרת חשוכה. המחצית המוארת סופגת את אנרגיית השמש שרובה מצוי בתחום האור הנראה. האטמוספירה, השקופה לקרינה בתחום האור הנראה, מאפשרת לה לחדור דרכה ולחמם את כדור הארץ. מחציתו השנייה של כדור הארץ רואה באותה עת את החלל הקר, הנמצא בטמפרטורה הנמוכה האפשרית, באפס המוחלט. החיים על פני כדור הארץ יכולים להתקיים כיון שהטמפרטורה בו, הנובעת מהאיזון בין האנרגיה שקולט כדור הארץ מהשמש ובין האנרגיה הנפלטת ממנו לחלל הקר, מאפשרת זאת. האיזון הזה נבנה במשך מיליוני שנים במהלכם התעצב העולם והגיע למבנה הנוכחי שלו.

במאתיים השנים האחרונות, מאז החלה פעילות תעשייתית מוגברת בעולם, הופר האיזון.

שריפה מואצת של פחם ודלקים אחרים, התפרקות הפסולת במטמנות ותהליכים תעשייתיים שונים, גרמו לעליית ריכוז גזי חממה באטמוספירה. גזים אלה פועלים באטמוספירה כמו זכוכית בחממה: מאפשרים לקרינת השמש לחדור ולהגיע לכדור הארץ, אך מפחיתים מאוד את פליטת החום מכדור הארץ לחלל הקר.

גזי החממה מגיעים לאטמוספירה ממקורות שונים. העיקרי בהם הוא שריפת דלקים ופחם בתחנות כוח, כבשנים ואמצעי תחבורה שונים. שריפת דלקים זו גורמת לפליטת דו תחמוצת הפחמן ( ,(CO2גז החממה העיקרי שנוכחותו הרבה באטמוספירה מפחיתה (עם גזי חממה אחרים) את יכולתו של כדור הארץ לפלוט את האנרגיה שהוא קולט מהשמש ובכך לקרר את עצמו.

אז מה הבעיה?

הבעיה היא שמדובר במכלול בעיות שכולן משפיעות על העולם, על המזרח התיכון ועל ישראל. מחד, יובש ומחסור חריף במים שפירים ומידבור.

מאידך, המסת הקרחונים בקטבים מאיימת להציף שטחי שפלה נרחבים בכל היבשות. מדינות איים שלמות עומדות להיעלם כליל באוקיאנוס השקט. מדובר בבעיה מאוד מטרידה ומאיימת. האו"ם החל להפעיל חברות הנדסה שנות לבחינת אמצעי מניעה באזורים שונים. דוגמא לאמצעי מניעה שביצועם נשקל הוא להקמת סכר במיצר גיברלטר.

סכר זה אם אכן יוקם, יבודד את הים התיכון מהאוקיאנוס האטלנטי ויגן על מדינות אגן הים התיכון בפני הצפות. האתגר ההנדסי עצום לא רק בשל הצורך לחסום את זרימת מי האוקיאנוס האטלנטי ליום התיכון, אלא בשל הצורך לעשות זאת בלי לחסום את התנועה הימית (שיט אניות) בשני הכיוונים. פרויקט מאוד יקר זה נמצא על לוחות השרטוטים למרות מחירו המרקיע שחקים משום שמעבר לנזק הכלכלי העצום שתיצור עלית פני מי הים התיכון, הצפת החופים תגרום להמלחת מי אקוויפר החוף בכל המדינות שיוצפו ולמחסור עצום במים שפירים.

במקביל לחשש מהצפת חופים ושטחים נמוכים, מתמודדות מדינות שונות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע הנגרמים ע"י סופות עוצמתיות מאלה שנחוו בעבר. בעיה נוספת המתעוררת במדינות רבות היא יובש ומדבור. התחממות כדור הארץ מאיצה את האידוי ובכך את התייבשות הצמחייה והקרקע הפוגעת בחקלאות ובאספקת המזון. בעיה נוספת שנחוותה השנה גם באזורנו, היא זיהום אויר כבד. כולנו חווינו בקיץ האחרון אבק מרחף ששהה מעל ישראל כשבוע וגרם לזיהום אוויר מתמשך. מקורו של זיהום אוויר זה במדבריות עירק ומזרח סוריה. הקרקע בהם התייבשה עקב התחממותה והפכה ל"פודרה". "פודרה" זו (חלקיקי אבק קטנים מאוד) נישאה לאטמוספירה ונשארה יציבה מעל ישראל ומדינות נוספות באזור, מספר ימים. מחמת קוצר היריעה לא תוצגנה בעיות בריאותיות נוספות שצפוי כי יתעוררו. ליובש השלכות גם על החקלאות ועל ייצור המזון. מדינות שונות סובלות בעשור האחרון מבצורת קשה שהובילה לאובדן יבולים בהיקף עצום, ולכן מרעב ותנועת פליטים לערים ולמדינות אחרות. הפליטות אינה משפיעה רק על חיי הפליטים אלא גם, עקב קריסת תשתיות במקומות אליהם הם מגיעים, על האוכלוסיה בערי ומדינות היעד של הפליטים. בעיות נוספות שגורמת ההתחממות לחקלאות היא חדירת מינים פולשים והתרבות חריגה של מזיקים. אלה גם אלה תוקפים גידולים שלא נפגעו מהתייבשות הקרקע ומפחיתים עוד יותר את תנובתם.

השפעות אלה נותנות אותותיהם כבר היום. חלק לא מבוטל מהפליטים המציפים היום את אירופה ואף את ישראל

הם אנשים שאיבדו את יכולתם להתפרנס מחקלאות, סובלים מצמא ורעב, ויוצאים לחפש לעצמם מקומות מחייה שטרם נפגעו.

מה הפתרונות?

בהסכם שנחתם בסיומה של ועידת פריס, התחייבו המדינות המשתתפות לנקוט צעדים שיגבילו את התחממות כדור הארץ ל- °2 צלזיוס עד סוף המאה. הגעה ליעד זה מחייבת את כל המדינות לצמצם את פליטות ה-CO2 שלהן באופן משמעותי. בהסכם מהפכני זה התחייבו מדינות האיחוד האירופי ומדינות אירופאיות אחרות, ארה"ב ואף סין והודו שעד עתה התחמקו מכל התחייבות, להפחתת פליטות בשיעור עליו הודיעו לאו"ם בתחילת הוועידה. שתי מדינות ה- OECD היחידות שלא הציגו לאו"ם יעדים בהם הן מתחייבות לעמוד היו צ'ילי וישראל…

מה צריך לעשות כדי לעצור או לפחות להפחית את התחממות כדור הארץ? לצמצם משמעותית את פליטות ה-CO2. איך עושים זאת? מייצרים חשמל מאנרגיות חליפיות (שמש, רוח, פסולת) ומגז טבעי במקום מפחם, נמנעים מבזבוז חשמל ודלק, מתניעים התייעלות אנרגטית בכל המגזרים, בונים בנייה ירוקה, מספקים לציבור אמצעי תחבורה ציבורית נוחים, יעילים וחסכוניים כדי להפחית את הנסועה ברכבים פרטיים, מעבירים אוטובוסים, משאיות ורכבים פרטיים לנסיעה על גז טבעי במקום על סולר ובנזין.

למתעניינים בקריאה נוספת, להלן לינקים להסכם פריס ולהחלטת ממשלת ישראל:

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf

  • תמצית קצרה של החלטת ממשלה זו מוצגת ב:

http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision542.aspx

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.