מדוע לטפל בפסולת?

לשאלה זו תשובות רבות. להלן חלקן:

א. אנו מעוניינים לשמור על סביבתנו נקייה, בריאה, נעימה ויעילה ולפיכך מעוניינים בפינוי והרחקת פסולת וחפצים בהם אין לנו צורך מהמרחב בו אנו פעילים.

ב. הפתרון הנפוץ עד עתה בישראל, הוא הטמנת הפסולת במטמנות. הטמנה עלולה להוביל לזיהום מי התהום במידה והמטמנה אינה אטומה לגמרי או שהאיטום שלה נפגם.

ג. התפרקות החומר האורגני במעמקי המטמנה יוצרת ביוגז המורכב מתערובת גזי חממה (CO2 ו- CH4) המפעפעים מהמטמנה לאטמוספרה ותורמים להתחממות כדור הארץ. גם כאשר חלק מגזים אלה נשאב מהמטמנה ומשמש ליצור חשמל, רוב הגז מפעפע דרך שכבות הפסולת, מתנדף לאוויר הפתוח ויוצר את שכבת הגזים הגורמת לאפקט החממה הגורם להתחממות כדור הארץ ומהווה בעיה סביבתית כלל עולמית.

ד. בעיה סביבתית אחרת שיוצרת ההטמנה – פגיעה בשטחים הפתוחים. שימוש בהטמנה כדרך העיקרית לטיפול בפסולת מחייב הקצאת עוד ועוד שטחים למטמנות ובכך להקטנת השטחים הפתוחים והחקלאיים העומדים לרשות הציבור.

ה. לפסולת מרכיבים וסוגים רבים. את רובם ניתן למחזר ולהשתמש בהם שימוש חוזר ובכך לחסוך משאבים ולהותיר יותר לדורות הבאים.

ו. מיחזור עשוי לחסוך לכלכלה הלאומית כסף ומטבע חוץ בהיקפים ניכרים.

ז. חלק משמעותי מהפסולת (40% בממוצע) המוטמנת במדינת ישראל היא פסולת אורגנית. פסולת אורגנית זו, פולטת עם התפרקותה במטמנות כמויות גדולות של ביוגז המורכב מדו-תחמוצת הפחמן ומתאן (CH4) שהוא גז דליק (ופציץ בתערובת עם חמצן) ולא פחות חמור מכך, זהו גז החממה הגרוע ביותר. אפקט החממה שלו גדול פי 26 מאפקט החממה של דו תחמוצת הפחמן, גז החממה העיקרי המשפיע על התחממות כדור הארץ.

ח. לגז המתאן ערך קלורי גבוה והוא יכול לשמש כדלק להנעת מנועים. את הביוגז המכיל מתאן ניתן לייצר בתהליך עיכול אנאירובי תעשייתי ומבוקר של פסולת אורגנית, לאגור אותו ולהשתמש בו לייצור חשמל הנמכר לצרכנים או לחברת חשמל או כתחליף לדלק לצורך להנעת מכוניות. בכך מושגות המטרות הבאות:

  • הפחתת השימוש בדלקים מתכלים כנפט, סולר, מזוט, פחם, גז טבעי – חסכון מטבע חוץ למדינה.
  • הפחתת פליטת המתאן לאטמוספירה והקטנת אפקט החממה והתחממות כדור הארץ.
  • הקטנת כמות הפסולת המוטמנת במטמנות וצמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים.
  • חסכון לרשויות בעלויות ההטמנה ובתשלומי היטל ההטמנה.
  • נייצול הפסולת האורגנית כמקור הכנסה ממכירת הביוגז ו/או החשמל המיוצר ממנו.

ט. ייצור ביוגז במתקנים מקומיים יאפשר טיפול מקומי בפסולת, יפחית את עלויות שינוע הפסולת למטמנות רחוקות. העלויות הכספיות תפחתנה ותפחת טביעת הרגל הפחמנית של ישראל – פליטת דו תחמוצת הפחמן וזיהום האוויר הנגרמת ע"י המשאיות או הרכבות המשנעות את הפסולת למטמנות.

י. במקביל לטיפול בפסולת האורגנית ניתן וצריך לטפל גם בפסולת הלא אורגנית – פלסטיק, זכוכית, נייר וקרטון, בדים ומתכות לסוגיהן. מיון והפרדת הפסולת הלא אורגנית למרכיביה יאפשרו מיחזור מרכיבים אלה באמצעות העברתם למפעלים שישתמשו בהם כחומרי גלם לצרכיהם כשימוש חוזר. מפעלים אלה ישלמו תמורת הפסולת הממוחזרת מחיר כלכלי מבחינתם כתחליף לחומרי גלם "חדשים". בכך יחסכו כסף, יממנו את עלות המיחזור ויותירו רווח לגורם הממחזר.

טיפול תעשייתי בפסולת חיוני להפחתת הפגיעה בשטחים הפתוחים ולהקטנת אפקט החממה ומועיל מבחינה כלכלית למדינה, לרשויות וליזמים הפועלים למימושו.