עשייה סביבתית מוצלחת
בגיליון א-לה גוש האחרון, התפרסמה הודעת ראש המועצה על סגירתו הסופית של אתר מחצבת שגב. ההודעה התעלמה לחלוטין מהתפקיד שמלאה עמותת הסביבה במאבק להפחתת השפעת המחצבה על סביבתה הקרובה והרחוקה יותר. עמותת הסביבה הייתה הגורם הראשון, ולמעשה, היחיד שארגן מחאה ציבורית רחבה נגד התוצאות הסביבתיות של פעילותה של המחצבה.
קצת היסטוריה…
פעילות המחצבה החלה לפני שנות דור, אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת. המחצבה סיפקה פרנסה לתושבים בסכנין ועם הקמת מושב שגב, גם לחלק ניכר מתושביו.
בהמשך, הוקמו יעד, יובלים, עצמון ורקפת והמרכז הגושי, כולם בטווח קטן יחסית מהמחצבה. איש מחברי הגרעינים שהקימו ישובים אלה לא היה מודע ולא צפה את ההשפעה הסביבתית שתהיה למחצבה. רק לאחר הקמת הישובים, החלה לחלחל ההבנה כי האבק הרב שריחף בבתי התושבים, במועצה, במרכז הבריאות ובבית הספר וכן הסדקים, שנבעו בקירות בתי עצמון, מקורם בפיצוצים, שהיו חלק משגרת העבודה במחצבה.
בהיעדר נכונות של כל גורם אחר לעסוק בכך, החלה עמותת הסביבה בביצוע מדידות אבק תקניות על גג המועצה. התוצאות, שחרגו משמעותית מהמותר בתקן אוויר נקי, הובילו להכפפת המחצבה לתקני פליטה שעוגנו ברישיון העסק שלה. בהמשך, המשיכה העמותה בביצוע בדיקות אבק וביצירת לחץ ציבורי שהוביל לשדרוג מתקני המחצבה ונהלי העבודה בה.
הישובים הסובבים את המחצבה, שהמשיכו לחוות את אבק המחצבה, ידעו שאתר המחצבה ייסגר סופית כאשר יפוג תוקף תמ"א 14 (תכנית מתאר ארצית לכריה וחציבה). הישובים הללו הופתעו לגלות כי מינהל התכנון מקדם את תמ"א 14ב', וכלל בה גם אתר מחצבת שגב, בשטח מורחב יותר. לא אלאה אתכם הקוראים, בפרטי המאבק להסרת שגב מרשימת אתרי החציבה בתמ"א החדשה. זה היה מאבק ארוך. נטלו בו חלק ראש המועצה, ברוך קומפנו (ראש אגף איכות סביבה הקודם) וליאוניד מליקין מהנדס הוועדה המקומית, אך גם נציגי ישובים ועמותת הסביבה. אלה הגיעו לכל אירועי שיתוף הציבור, לדיונים במינהל התכנון ולפגישות עם עורכי התמ"א החדשה. בכל המפגשים הללו, שנערכו לצורך אישור תמ"א 14ב', מחו בע"פ ובכתב על השארת המחצבה בתמ"א החדשה. במקביל נמשכו המעקב הציבורי אחרי הנעשה במחצבה וכן הלחץ על המועצה, על הוועדה המקומית ועל איגוד ערים, להגברת הפיקוח על התנהלותה.
תוצאות: ב-2015 הופסקה החציבה. בתחילת 2017 נסגר מפעל הבטון. בחודש שעבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ובניה את תמ"א 14ב' ללא אתר שגב.
מסקנה: מאבק – גם אם הוא ממושך (חמש עשרה שנה…), גם אם הוא נוגד אינטרסים של חברה עתירת הון והשפעה (אבן וסיד/רדימיקס) ושל רשויות מדינה (מינהל התכנון) הפועלות מאינטרס אחר, גם אם הוגדר בשלבים שונים "חסר סיכוי ותוחלת" – יכול להצליח.
לנחישות ולגיבוי הציבורי הייתה תרומה משמעותית להצלחת המועצה במהלך זה!
תביעת "השתקה" נגד פעילה סביבתית
ליאורה אמיתי, פעילת סביבה שניהלה את עמותת אל"ס (אזרחים למען הסביבה), הפועלת בגליל, נתבעה על ידי שלמה כץ, מנהל מחוז הצפון של משרד הגנת הסביבה, תביעת דיבה אישית. שלמה תבע אותה בשל דברים שאמרה לעיתונאית על אופן התנהלותו וטיפולו בתקלות שאירעו בבתי הזיקוק בחיפה. אחרי ששמעתי על תביעה זו, פרסמתי בפייסבוק (וגם כמודעה בא-לה גוש) פוסט תמיכה בליאורה. הפוסט הסביר את האירועים שקרו, וקרא לציבור לתרום כסף להגנתה המשפטית של ליאורה. ראיתי בתביעת דיבה זו מהלך שמטרתו להשתיק את ליאורה. לאיים עליה ועל פעילי סביבה אחרים בפגיעה כלכלית אישית, כדי שיחששו לבקר אותו. בהמשך לדברים שאמרה ליאורה בדיון בכנסת ופנייתה לגורמים נוספים, הושעה שלמה כץ מטיפול בבתי הזיקוק. השבוע קבלתי מליאורה הודעה כי תביעתו של שלמה כץ נגדה נמחקה והוא חויב לשלם לה אלף ₪ הוצאות משפט.
מסקנה: מאבק על עניינים צודקים ונכונים, סופו שמביא לתוצאות חיוביות.
עמותת הסביבה
שני המאבקים שהוזכרו לעיל מדגימים מאבקים סביבתיים הנערכים בין מי שמייצגים אינטרס ציבורי ובין בעלי אינטרס כלכלי, פרטי או אחר. המשותף ביניהם הוא, שאת אינטרס הציבור מייצגים בדרך כלל מתנדבים הפועלים מתוך אכפתיות. מתנדבים אלה פועלים לעיתים גם כאשר הבעיה אינה מאיימת עליהם ישירות, כמו במקרה של ליאורה אמיתי (אינה תושבת חיפה), ולעיתים כאשר הבעיה מסכנת ציבור הכולל גם אותם אישית, כפי שהיה במחצבה.
בשני המקרים, נמנעו הרשויות, בתחילת המאבק מפעולה כנגד החברות הפרטיות, אך בהמשך, כאשר הגיבוי הציבורי למאבק התגבש והתעצם, נרתמו למניעת המטרד הסביבתי.
בעשרים שנות פעילותה, הצליחה עמותת הסביבה להוביל לפתרונן של בעיות סביבתיות רבות שהפריעו לתושבי משגב והאזור. כיון שהעמותה אינה עוסקת בשיווק ובפרסום פעילותה, רוב התושבים הצעירים יותר בישובים, אינם מודעים לפעילות העמותה ולצורך בחיזוקה. בהנחה שקוראי המדור רגישים לבעיות סביבה שונות, איש איש ביישובו, אנצל את השורות הבאות להזמנת קוראים שאינם חברי עמותה עדיין, לחבור אליה.
העמותה מעוניינת בהרחבת שורותיה. הצטרפות חברים נוספים תאפשר הרחבת פעילותה!
להצטרפות: אנא פנו אל הדס טל, רכזת העמותה, 04-6620138 או 058-6620138 או באימייל: amutat.hasviva@gmail.com.