נורות CFL – סיכונים סביבתיים

נורות CFL – מדוע לא רצוי להשתמש בהן?

השבוע התחילה אחת מנורות ה-CFL בביתנו, להבהב. ניסיתי לבדוק עם המועצה ועם איגוד ערים, מה עושים עם נורה תקולה כזו.

התשובות לא סיפקו מענה פרקטי לשאלה, ונאלצתי לחפש מידע בעצמי. כך נולד מאמר זה.  תרגום כותרת אחד המאמרים שקראתי הוא: "חשבו פעמיים קודם שתרכשו נורות CFL".

קוראי האתר תוהים מן הסתם, מה פשר ה"פליק פלאק לאחור" של המאמר, המדגיש תמיד את הצורך בחסכון באנרגיה, הבסיס לפרק המרכזי בתקן בניה ירוקה…

זו, אכן, עדיין עמדתי, אבל לא בכל מחיר. מסתבר שלעיתים מחיר החיסכון עלול להיות גבוה מדי, גבוה בהרבה ממחירן של נורות ה- CFL.

מה הן נורות CFL?

מנורות CFL
נורות CFL

נורות אלה, ה- Compact Fluorescent buLbs המוצגות בתמונה, הופיעו לפני שנים, אבל פרצו לתודעת הציבור בעקבות החלטת מדינות ה- OECD להפסיק לשווק נורות ליבון.
החלטה זו התקבלה כדי להפחית את צריכת האנרגיה ואת התחממות כדור הארץ. נורות CFL הן נורות חסכניות, קומפקטיות, בעלות הברגה זהה להברגת נורות הלהט, ולכן משתלבות בקלות בכל בית מנורה סטנדרטי.

כמו בנורות הפלורסנט הגדולות, גם פנים נורות ה-CFL העשויות מצינור זכוכית מקופל, מצופה בזרחן וכספית. בכך מושגות קומפקטיות ורמת תאורה. כמו בנורות פלורסנט, גם נורות  CFL מכילות  אדי כספית, המאפשרים את פליטת האור מהמנורה.

הסיכון שבכספית

כספית היא חומר מסוכן למגע אדם או בעל חיים. הגדרה זו הופכת נורות פלורסנט או 'CFL שהפסיקו לפעול, לפסולת רעילה ומסוכנת. תכולת הכספית במנורת CFL אחת יכולה לזהם 22.7 מ"ק מים שפירים. כמות הכספית המצויה במנורת פלורסנט רגילה עלולה לזהם 10 מ"ק מים שפירים.

דוח משנת 2000 מציין כי על פי אומדן שנעשה אז, מיובאות לישראל למעלה מ-10 מיליון נורות פלורסנט בשנה, רובן להחלפת נורות תקולות. כמות הכספית שבנורות אלה, הוערכה אז ב- 50 עד 150 ק"ג בשנה. עברו 16 שנה.

הדוח, שהוכן כדי להעלות את מודעות הממשלה לצעדי ה-OECD למניעת הגעת הכספית למטמנות, לא עודכן ונותר כאבן שאין לה הופכין… כמות נורות הפלורסנט וה-CFL המיובאות ארצה, גדלה מדי שנה. כך גם עובי שכבת האבק המכסה דוח זה… משרדי הממשלה ממשיכים לטמון ראשם בחול, כך גם הרשויות המקומיות האמורות לדאוג לתושביהן.
גם אצלנו במוא"ז משגב, לא קיבל מיחזור נורות הפלורסנט וה-CFL התייחסות הולמת.

הרשויות שוקטות על שמריהן, אולי משום הערכתן כי תעבורנה שנים נוספות לא מעטות עד שכספית זו או חלקה, תזהם את הקרקע ותגיע למי התהום. תהליך זיהום דומה התרחש במפעל תע"ש רמת השרון, שהוזנח עשרות שנים וגרם לסגירת בארות. היום מושקעים שם מיליארדי ₪ כדי לנקות את זיהום הקרקע ומי התהום.

למרות שההשקעה בטיפול הנכון בנורות הפלורסנט וה-CFL נמוכה בהרבה, הרשויות אינן עושות דבר כדי ליישם דרכי טיפול נכונות ולעצור זיהום זה, שלא ברור אם יהיה בר תיקון בעתיד. שבירת נורות במכולות ההטמנה פולטת אדי כספית מסוכנים לנשימה. הטמנת השברים במטמנה עלולה לזהם את הקרקע ואת מי התהום.

במדינות OECD מתוקנות, לוותה ההחלטה על המעבר מנורות הלהט לנורות CFL חסכוניות, בהגדרת נהלי איסוף מבוקר של נורות תקולות וטיפול בהן כפסולת מסוכנת ורעילה. בחלק מהמדינות הוטלה האחריות לאיסופן על יצרני הנורות. במדינות אחרות, על הרשויות המקומיות או על גורמים אחרים. בנוסף, נערכו במדינות ה-OECD מהלכי הסברה להגברת מודעות הציבור לסיכון הסביבתי והבריאותי הטמון בחובן של הנורות התקולות, וזאת כדי למנוע הטמנתן או שריפתן (במקומות בהם מטופלת הפסולת בשריפה).

בישראל, כמו בישראל…

האחריות להפסקת שיווק נורות הליבון והכנסת נורות CFL במקומן, הוטלה על משרד התשתיות, המים והאנרגיה. פרויקט ההסברה על החיסכון הצפוי בעלויות החשמל ואורך החיים הגדול הגלום בהן, שבה את לב הצרכנים. היעדרן מהחנויות של נורות להט בהספק גדול מ-60 וואט, סייע לחדירת ה- CFLלשוק. איש לא טרח ליידע את הצרכנים בסיכונים בהם כרוך השימוש בנורות אלה, לאיסור שבירתן או השלכתן למכולות ההטמנה. גם משרדי הבריאות והגנת הסביבה, למרות אחריותם "המיניסטריאלית", לא טרחו להתייחס לסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הכרוכים בטפול במנורות שהגיעו לסוף דרכן, וממשיכים להתעלם מנושא זה.

סיכונים בריאותיים נוספים

ממחקרים שפורסמו בעיתונות המדעית וע"י ארגוני בריאות של ה-,OECD  עולה כי סיכוני נורות אלה אינם מוגבלים לפסולת המסוכנת. מסתבר שגם בנורות CFL תקינות, טמון פוטנציאל לסיכונים בריאותיים, לפחות לחלק מהמשתמשים בהן. הרחבה והמלצות להמשך – במאמר הבא.

מקורות:

Think Twice Before You Buy Energy Saving Compact Fluorescent Bulbs
http://preventdisease.com/home/tips96.shtml?no_redirect=true

מיחזור נורות פלורסנטיות משומשות – הקריה למחקר גרעיני
http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0001-R0100/R0080.pdf

שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – אקולוגיה וסביבה
http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=203

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.