ניקיון והפרדת פסולת במרחב הציבורי

רובנו מפרידים את הפסולת הפרטית בבתינו: יבש ורטוב, נייר ואריזות, זכוכית ופלסטיק. מה קורה עם הפסולת שלנו ושל ילדינו כאשר אנחנו נמצאים במרחב הציבורי בישוב?

אינני יודע מה המצב ביתר יישובי משגב, אבל אני בקי במה שקורה בישוב שלי. אצלנו מוצבים פחי אשפה למכביר. ברחובות, ליד המזכירות והמועדון, ליד הגנים והפעוטונים ואפילו בצמידות לחלק מתחנות ההסעה המשרתות את ילדי הישוב החביבים.

הבעיה היא שלמרות ריבוי הפחים, לעיתים קרובות מדי אני מוצא עצמי מתכופף ומרים שקית ריקה של חטיף, בקבוק משקה ריק, פחית שתיה שתפקידה הסתיים או סתם קליפת בננה, כדי להניח אותם בפח האשפה הנמצא בקרבה למקום מנוחתם על הקרקע… אינני היחיד. חברים נוספים עושים זאת גם הם, אבל רוב המבוגרים והילדים, לא. כדי לשמור על רמת ניקיון סבירה בשטחי הציבור שלנו, מופעל גנן הישוב. פועליו סורקים מדי בוקר את המרחב הציבורי שלנו, כדי שיהיה נקי, לשעה קלה לפחות… וכמות הפסולת הזרוקה מחוץ לפחים הציבוריים תהיה נמוכה יחסית.

אפילו במרכז המיחזור עצמו, משטח עתיר מכולות ומיכלי איסוף, רמת הניקיון טעונה שיפור, לעיתים קרובות מדי. מסתבר כי בדרך למיכלי האיסוף במרכז המיחזור, מושארים פריטי פסולת שנפלו, על משטח האספלט, לעיתים למספר ימים, עד הגעת עובדי אגף סביבה של המועצה המפנים את הפסולת ומשאירים את מרכז המיחזור נקי.

כיוון שפילוג אוכלוסיית עצמון, ילדים ומבוגרים דומה לקיים ברוב הישובים, אני מניח שהמצב שתיארתי אינו ייחודי לעצמון ודומה פחות או יותר למה שקורה גם בישובים נוספים.

ניסיתי להבין מה גורם לאנשים טובים ורציניים, להתייחס לפסולת בשוויון נפש מוחלט, ברגע שהיא מחוץ לחצר שלהם. מדוע, כאשר היא מונחת בקרבת פח אשפה (לעיתים סנטימטרים ספורים ממנו), הם מתעלמים מנוכחותה שם? מה גורם לאנשים המקפידים על ניקיון ביתם וחצרם להתעלם מאותה פסולת כאשר היא נמצאת ברחוב, בערוגות המגוננות, בשבילים – במרחב הציבורי שלהם?

הפתיח הזה הוא קדימון ורקע לנושא העיקרי – הפרדת פסולת במרחב הציבורי. לדעתי יתרום יישומה בישובים להטמעת התנהלות מקיימת, לחינוך הציבור ולניקיון המרחב הציבורי.

לא צריך להיות איש חינוך כדי לדעת שדוגמא אישית ועקביות הם ערכים בסיסיים ויסודיים כאשר רוצים לחנך. הרוצה לחנך ילדיו לקיימות ושמירה על הסביבה, רצוי שיתייחס גם לשטחים הציבוריים בישוב כאילו היו ביתו וחצרו.  כשם שאנו מפרידים את הפסולת הביתית שלנו למרכיביה השונים, ראוי שנפריד את הפסולת שלנו גם במרחב הציבורי.

העולם המערבי עושה זאת כבר שנים. פחי חוצות המוצבים במרחב הציבורי באירופה, ארה"ב ויפן, מאפשרים לאנשים להפריד את הפסולת שלהם בכל מקום בו הם נמצאים. בדרך כלל מוצבים מספר פחים יחד  כמוראה בתמונה מס' 1 או "פח" משולב, המאפשר הפרדת אשפה אישית לשלושה סוגים או יותר, כמוראה בתמונה מס' 2.

פח משולב בטור
תמונה מס' 1
פח משולב כוכב
תמונה מס' 2

המדינה לא נערכה עדיין להפרדה במקור. רוב הפסולת מוטמנת ללא הפרדה, מה שעלול למנוע מישראל לעמוד ביעדים להם התחייבה בוועידת האקלים בפריס. כשם שאין עדיין די מתקני הפרדה, לא קודמה ההפרדה במקור של פסולת אישית, במרחב הציבורי. הפרדה זו היא מהלך חיוני, אם רוצים להעביר לציבור מסר אחיד ועקבי כדי לחנך אותו לשמירה על ניקיון המרחב הציבורי ולהפרדה במקור גם בבתים.

אוכלוסיית משגב אינה חייבת להתיישר עם נורמת התנהלות נמוכה זו. במאמץ לא גדול, ניתן להניע בישובים מהלך שיתחיל בהצבת פחי הפרדת פסולת בגני ילדים, ויורחב בהמשך למרחב הציבורי היישובי כולו. רעיונות של קוראי המאמר שיתרמו לקידום מהלך זה בישובים, בבתי הספר, במרכזי הבריאות ובמועצה, יתקבלו בשמחה ויפורסמו בהמשך.

טיפול המועצה בנורות פלורסנט ו-CFL:

מאז כתבתי על נורות פלורסנט ו-CFL ההופכות עם השבתתן לפסולת מסוכנת שאין לזרוק למיכלים הירוקים, אני נשאל שוב ושוב מה כן לעשות עם נורות מקולקלות אלה. לפונים אלי המלצתי לשמור אותן בבית בשלמותן, ולהמתין לפתרון. אני שמח לבשר שנמצא פתרון תקני. אגף קיימות במועצה ירכז נורות תקולות אלה בבניין המועצה וידאג להעברתן למתקן טיפול תקני. אגף קיימות יפרסם נוהל עבודה מסודר בנושא זה, בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.