מאמר זה היה אמור לפתוח בוועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה בפריס, אלא ששאלות שהפנו אלי קוראי המדור בקשר למאמרים קודמים, שינו את התכנית, והן מחייבות התייחסות וסגירה קודם לפתיחת נושאים חדשים.
האם כדאי להתקין מערכת סולרית ביתית, היום?
נשאלתי על ידי מספר קוראים וקוראות האם, כיום, כאשר התשלום שמשלמת חברת חשמל עבור קוט"ש סולרי שווה למחיר שמשלם הצרכן לחח"י, כדאי להתקין קולטים סולריים? תשובתי לשואלים הייתה "כן", ולהלן הסבר קצת יותר מפורט, העשוי לעניין גם קוראים נוספים.
כידוע, כדאיות כלכלית נגזרת מהרווח הכספי שמניבה השקעה, מעלות מימון ההשקעה, תקופת ההחזר שלה, עלות הגרט בסוף התקופה, הריבית על תזרים המזומנים וכו' וכו'. המערכת הסולרית הביתית שקולטיה מוצגים בתמונה היא מערכת קטנה יחסית. שטח הקולטים שלה הוא כ- 15 מ"ר וההספק המותקן הוא 2.6 קילוואט. ההסכם עם חח"י הוא ל- 20 שנה, ותקופת החזר ההשקעה במקרה זה- כתשע שנים.
מערכת סולרית זו הותקנה בשנת 2009, בימים בהם עלות הקולטים הייתה גבוהה יחסית, והתשלום שחח"י התחייבה לשלם היה כ-2 ₪ לקוט"ש ל-20 שנה.
בעוד שנתיים תסיים המערכת להחזיר את ההשקעה, אך תמשיך, למשך אחת עשרה שנים נוספות, לייצר חשמל שייקנה ע"י חברת חשמל, ויחסוך לבעלי המערכת אלפי שקלים כל שנה. מדובר במערכת בהספק מותקן נמוך מ- 4 קילוואט, ולכן פטורה הכנסה זו ממס.
כיום, לאחר ירידה דרמטית, שחלה הן במחיר הקולטים והן במחיר שמשלמת חח"י עבור חשמל סולרי, התקצרה תקופת ההחזר, העומדת כיום על כשבע שנים. ה- ROI (תקופת ההחזר) תלוי כמובן בגודל המערכת, סוג הקולטים וכו'.
מסתבר שיש יש אנשים הסבורים, כי השקעה שאינה מוחזרת בתוך שנתיים, אינה כדאית. לדעתי, זו גישה מוטעית. אם בוחנים תשואה אופיינית של מערכת סולרית ביתית, מגלים שמדובר בתשואה של כ- 7% לשנה, בהנחה שאורך חיי המערכת הוא 25 שנה (לכך מתחייבים כיום יצרני קולטים). בהנחה שמרנית יותר לאורך חיי מערכת (20 שנה בלבד), צפויה התשואה להיות כ-6% לשנה. גם אם נניח תשואה נמוכה עוד יותר, 5% בלבד, איזו השקעה אחרת תניב תשואה כזו, כשהסיכון כה נמוך? גילוי נאות: איני כלכלן ואינני יועץ השקעות. החישובים עליהם אני מבסס את הערכת התשואה הם חישובים מקורבים. מאידך, הם מבוססים על הנחות תפוקה שמרניות למדי, והם מצביעים על היחס המשוער בין ההכנסה השנתית הצפויה להשקעה במערכת.
מעבר לרווח הכספי הפרטי-אישי, יש להתקנת מערכות סולריות גם ערך סביבתי. לחשמל הסולרי יהיה ערך סביבתי מצרפי לא מבוטל, אם וכאשר ייוצר על גגות וקירות רבים. אך בכך נדון אולי במאמר הבא…
זיגוג כפול בעשייה עצמית
הנושא השני, שעורר התעניינות קוראים (וקוראות…) היה שיפור בידוד חלונות הבית, שהצעתי באחד הגיליונות הקודמים. הצעתי להצמיד לחלון יריעת ניילון דקיקה שתכלא שכבת אוויר בין הזכוכית לניילון, ובכך תיצור "זיגוג כפול", שיפחית משמעותית את "בריחת החום" מהחדר החם לאוויר החוץ הקר. אף כי מדובר בעשייה עצמית, תוצאת ה- Do it yourself יעילה. מדובר בפתרון אפקטיבי וזול לחלונות עם זיגוג בודד, הגורמים לאיבוד חום רב בחורף.
נשאלתי איך עושים זאת, והיכן רוכשים את הניילון הדק. להלן תשובות קצרות לשתי השאלות…
הצמדת יריעת הניילון לחלון נעשית באמצעות סרט הדבקה דו צדדי. בתום הדבקת יריעת הניילון למסגרת החלון מחממים אותה קלות עם מייבש שיער (Fan). היריעה נמתחת ויוצרת עם הזכוכית זיגוג כפול, המשפר מאוד את בידוד החלון. סרטוני יוטיוב המדגימים את תהליך העבודה הזה ניחן לראות בכתובות האינטרנט הבאות:
https://www.youtube.com/watch?v=_IYuEI6mLRw
https://www.youtube.com/watch?v=QM4Uj1JqPic
את יריעות הניילון וסרטי ההדבקה הדו צדדית ניתן לרכוש באינטרנט, למשל באתר אמזון אירופה דרך הקישור הזה, או ניתן למצוא גם באמזון ארה"ב, אם מחפשים מילות מפתח כגון double glazing film או Window Insulation Kit
ועידת האקלים בפריס
בוועידת האקלים, שננעלה זה עתה בפאריס, הסתופפו נציגי 195 מדינות- רוב רובן של מדינות העולם, מפותחות ומתפתחות. הנושא העיקרי, שהעסיק את משתתפי הוועידה, היה האטת התחממות כדור הארץ. היום, אחרי הרבה שנות ויכוחים והתנצחויות, כבר אין אף מדען רציני המטיל ספק בהתחממות זו. גם אנו, שאיננו מומחים בתחום מדעי כדור הארץ, חשים בשינויי אקלים ובתופעות קיצון, שלא הכרנו בישראל בעבר.
אנו קוראים, שומעים וצופים בהרס שגורמות סופות טורנדו חמורות, בהצפת אזורים נמוכים, בייבוש ומדבור אזורים שעד לפני שנים לא רבות היו אזורים פורחים ומשגשגים. תנובת החיטה ותפוחי האדמה בעולם, פוחתת. מזיקים משגשגים ופוגעים בגידולים חקלאיים שונים. המסת הקרחונים מעלה את גובה פני הים ומאיימת להשקיע תחתיו מדינות איים באוקיאנוס השקט ושטחים נמוכים בהולנד, בריטניה, קרואטיה, ובמדינות שפלה נוספות.
מסתבר שמסוף המאה ה-19 ועד היום, התחמם כדור הארץ ב-0.85 מעלות צלסיוס בממוצע. לכאורה, התחממות זניחה… בפועל, גרמה התחממות זו לשינויים חריפים במזג האוויר העולמי, במגוון הביולוגי והבוטני ולבעיות סביבה נוספות, בהן יעסוק המאמר הבא שידון גם בפתרונות אפשריים למצב, בתקווה שאכן יינקטו בעולם ובישראל.