כולנו, מקטן ועד גדול, צרכנים. רובנו אוהבים לחדש מעת לעת את מראנו והופעתנו, להתחדש בדרך בה אנו עושים את עבודתנו או מבלים את זמננו הפנוי. לצורך כך אנו נוהגים להתהדר בבגדים או באביזרי אופנה חדשים, ברהיטים חדשים, בכלים חדשים, במכשירים חדשים ובמוצרים חדשים.
המפרסמים עסוקים ללא הרף בנושא אחד: הנעת ציבור הלקוחות (אנחנו…) לעוד ועוד צריכה של עוד ועוד מוצרים חדשים!!!
גלגלי הכלכלה ו"השוק", תלויים במכירת תוצרת היצרנים ללקוחות. כדי להצליח למכור לנו את המגוון העצום של המוצרים השונים שהם מייצרים, צריכים היצרנים לשכנע אותנו לקנות את המוצר שלהם. הם עושים זאת בדרכים מגוונות: ישירות, עקיפות ולעיתים נסתרות. הם מפעילם עלינו, קהל היעד, שיטות ומניפולציות שונות, הכל כדי לשכנע ולהניע אותנו לקנייה…
כדי להצליח בעבודתם, עוסקים הפרסומאים במחקרי שוק, ניצול רגישויות ורגשות, תוך שימוש באמצעים פסיכולוגים, שאנו הלקוחות, בדרך כלל איננו מודעים לקיומם והשפעתם. אינני פסיכולוג, ולא לי לעסוק בפן זה של הצרכנות. במאמר הנוכחי ובזה שיבוא אחריו, אנסה להסב את תשומת ליבכם להשלכות הצרכנות שלנו על הסביבה.
למעט מעט יוצאים מהכלל, כל מוצר שאנו רוכשים מורכב מחומרים ורכיבים שונים, בהם משתמש היצרן שלו לייצורו. חומרים ורכיבים אלה מיוצרים ע"י יצרני משנה, שגם הם רוכשים חומרי גלם ורכיבים לייצור שלהם וכן הלאה והלאה, עד להפקת חומרי הגלם הראשוניים. את שרשרת חומרי הגלם המשמשים לייצור ניתן להציג כפירמידה. בראשה – המוצר שרכשנו. בתחתיתה – חומרי הגלם הבסיסיים ביותר ששמשו לייצור רכיבי המוצר. בין לבין מצויים תהליכים שונים, שבכל אחד מהם עוברים חומרי הגלם עיבוד, עד השלמת ייצור המוצר הסופי. בכל שלב מנוצל רק חלק מחומר הגלם. היתרה שאינה מנוצלת הופכת לפסולת.
את עקרון פירמידה זו נדגים באמצעות התרשים שלהלן, המציג את שלבי ייצור נייר העיתון שאתם אוחזים כרגע בידיכם ואת קיטון משקל המוצר הסופי ביחס למשקל חומרי הגלם המשמשים לייצורו.
מחקר שבדי ניתח את מחזור החיים של נייר עיתון, המיוצר מעצי מחט הגדלים ביערות שבדיה. כותבי המאמר ((A Life Cycle Assessment of the production of a daily news paper מצאו כי מ- 100 ק"ג עץ מיוצרים פחות מ- 30 ק"ג נייר.
למעלה משני טון חומרי גלם דרושים לייצור 30 ק"ג נייר עיתון.
התרשים מציג סכמתית את תהליך ייצור הנייר ואת כמויות העץ והמים, הנדרשות לייצור 30 ק"ג נייר עיתון. תרשים זה אינו מתייחס לפסולת הנוצרת, לאנרגיה הנדרשת, לזיהום האוויר והמים ולגזי החממה הנפלטים במהלך הייצור. אף כי תרשים זה ייחודי לייצור נייר, הוא מאפיין ייצורו של כל מוצר אחר. כל מוצר מיוצר מחומרים שאת כמותם בדרך כלל איננו משערים. רוב חומרי גלם אלה הופכים במהלך הייצור לפסולת. חלק מהמוצרים שאנו צורכים הופכים לפסולת מיד אחרי השימוש הראשון בהם. דוגמא? את החינמונים – "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", לוקחים הנוסעים ברכבת באופן אוטומטי, בדרך כלל בלי להקדיש רגע לבזבוז המשאבים העצום, הכרוך בקריאתם משך דקות ספורות, קודם השלכתם או השארתם על ספסלי הקרון…
להצגת נושא זה כאן שתי מטרות: א. העלאת הצרכנות המבוקרת למודעות קוראי המדור ב. איזכור חשיבות המיחזור, כתרומה חשובה לחסכון בחומרי גלם. למיחזור נייר תרומה משמעותית ליצור נייר חדש והפחתת כריתת העצים ביערות.
מאחורי כל מוצר שאנו רוכשים, "מסתתרים" חומרי גלם רבים, אנרגיה שהושקעה וחיממה את כדוה"א ומן הסתם גם זיהום אויר ו/או מים. חייבים לרכוש מוצרים להם אנו זקוקים. אבל, מאמר זה מציע לכולנו להיות ביקורתיים יותר ולצרוך מה שאנחנו באמת זקוקים לו. לא את מה שמנסות למכור לנו שפע הפרסומות המציפות אותנו מכל עבר. מודעות למשאבים "הנחבאים" האלה עשויה לסייע לנו בכך.
המאמר הבא יעסוק במשאבים הנעלמים המסתתרים בכל אחד מהטלפונים הניידים שהפכו לחלק בלתי נפרד מרובנו. הממצאים, יפתיעו…
כנס "יוזמים סביבה"
בשבוע שעבר התקיים בעכו כנס "יוזמים סביבה" שארגן איגוד ערים גליל מערבי לאיכות הסביבה. בכנס השתתפו כ-300 פעילי סביבה יהודים וערבים, מתנדבים מהישובים שבתחום האיגוד. 16 קבוצות ובודדים ("עמותת הסביבה" ביניהם) הציגו פעילות מגוונת ומרשימה. פרופ' דני רבינוביץ, דיקן בית הספר לאיכות הסביבה באוניברסיטת ת"א, הרצה על "נחלת הכלל" ועל הקושי לנהל אותה. גם לנושא זה נחזור…
כתובת המאמר השבדי שהוזכר: http://www.axelspringer.de/dl/32432/lca_studie_e.pdf. כניסה נוחה אליו אפשרית מגרסתו המקוונת של מאמר זה באתר https://www.a-maane.com/ .