מה לא לעשות עם תרופות שאינן נחוצות

בשבוע שעבר שודרה בטלוויזיה כתבה בנושא תרופות פגות תוקף או כאלה שהצורך בהן פג. הנושא העיקרי בו עסקה הכתבה היה עמותת "חברים לרפואה" העוסקת באיסוף תרופות שהצורך בהן פג, וניתובן לזקוקים, שידם אינה משגת לשלם עבורן. אף כי מדובר בנושא שאינו בנייה ירוקה החלטתי לעסוק בו משום שיש לו השלכה סביבתית.

בבתי מרקחת של כל קופות החולים ובחלק מהפרטיים, מוצבים כיום מיכלי איסוף, המיועדים לקליטת תרופות שאינן בשימוש לצורך גריסתן והטמנתן בחביות מתכת אטומות באתר מורשה. עם זאת, ממצאי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 2014, הראו כי רק 14 אחוזים מאוכלוסיית ישראל מחזירים תרופות ישנות למיכלי איסוף אלה [5].

לדברי הרוקח האחראי במרכז בריאות (שירותי בריאות כללית), המצב במשגב טוב יותר. כמחצית  לקוחותיו מחזירים תרופות שאינם צורכים, למיכל האיסוף.

תרופות מכילות חומרים רעילים, האמורים להועיל לאדם לו נועדו. כאשר הן מושלכות לפח האשפה, הן עלולות להגיע למטמנות, להתפרק ולחלחל למי התהום. הגעתן הישירה מהאסלה למכוני הטיהור משאירה במים המטוהרים כמחצית החומרים הפעילים [3]. מים אלה, המשמשים להשקיה חקלאית, יכולים, לדעת המדען הראשי במשרד הגנת הסביבה, להגיע לפירות וירקות, ו/או לחלחל למי התהום.

משקל התרופות המוחזרות ונאספות בבית המרקחת של מרכז בריאות משגב, הוא כשלושים ק"ג לחודש, נכון ליום כתיבת מאמר זה. מה עם למעלה משלושים ק"ג תרופות במשגב שאינן נאספות ומטופלות?

אף כי בישראל לא נערך קמפיין הסברה, והדבר לא נאמר לציבור במפורש, להשלכת תרופות לפח האשפה או לאסלה, השפעה שלילית על הבריאות. אחרת, לא היו קופות החולים משקיעות משאבים ומטפלות בתרופות ישנות כמו בפסולת מסוכנת. עם זאת, הדברים אינם נאמרים לציבור מפורשות. חיפושים פשוטים באתר האינטרנט של דוברות משרד הבריאות בנושאים כגון אנטיביוטיקה במים, הורמונים במים או שיירי תרופות במים, נענו בתשובה אחידה: "לא נמצאו תוצאות"… חיפוש באנגלית של אותן מילות מפתח מעלה מחקרים רבים המאששים הימצאות שיירי תרופות במים. החוקרים אינם משערים כי יש שיירי תרופות במים, הם בטוחים בכך ומפרסמים זאת בעיתונות המקצועית [6]. בעברית מצאתי רמזים המתייחסים להתפתחות מינית מוקדמת של ילדים, תופעה הנצפית הן בישראל והן בעולם. מסתבר כי שכיחות תופעה זו הולכת וגדלה בקרב ילדים, בעיקר אצל ילדות. לדעת פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג ילדים ומתבגרים בבי"ח קפלן, קשורה ההתבגרות המינית המוקדמת של ילדות ל"חשיפה לחומרים בעלי פעילות אסטרוגנית במזהמים סביבתיים" [1].

עמדה מרחיבה יותר ניתן לקרוא במאמרה של ד"ר עירית בסנר, רופאת ילדים, מנהלת מרפאת מתבגרים בחיפה [2]. המאמר מציג את החשיפה להורמוני מין מהסביבה כגורם אפשרי להתבגרות מינית מוקדמת.

ציטוטים אלה מובאים כאן כדוגמה לבעיות רפואיות, העלולות להיגרם עקב הגעת תרופות לאקוויפר.  הורמוני מין יכולים להגיע למתקני טיהור השפכים גם ממקורות אנושיים, אלא שריכוזם בהפרשות נמוך משמעותית מריכוזם בתרופות. מכאן שהתשובה לשאלה שבכותרת היא:

אין להשליך תרופות לפח או לאסלה

מה עושים עם תרופות מיותרות? תרופות ישנות ופגות תוקף, ניקח לבית המרקחת במשגב ונשליך למיכל האיסוף המיועד לכך.

תרופות שתאריך התפוגה שלהם טרם הגיע, רצוי למסור לעמותת "חברים לרפואה" שהוזכרה בפסקה הראשונה. עמותה זו, המפעילה בית מרקחת "חינמי", תשמח לקבל תרופות שנותרו ללא שימוש ולנתב אותן לנזקקים שאין באפשרותם לרכוש תרופות.

ל"חברים לרפואה" מתנדבים ונקודות איסוף בכל רחבי הארץ. הנקודה הקרובה למשגב ממוקמת במשרדי "מטב" בקניון לב כרמיאל, רח' מורד הגיא 100 בכרמיאל. מרכזת איסוף התרופות היא תמר כהן, 04-9885189 (התקשרו בין 08 ל- 16) דוא"ל: karmiel@matav.org.il .

מקורות:

  1. התבגרות מינית: מקדימות את זמנן – שיחה עם פרופ' צבי צדיק, יו"ר רשות המחקר ואנדוקרינולוג ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי קפלן.
  2. התבגרות מינית מוקדמת – ד"ר עירית בסנר, מומחית לרפואת ילדים, מרכזת מרפאת מתבגרים בחיפה, מאוחדת, מחוז צפון ושומרון.
  3. שאריות הורמונים ותרופות נשארים במי ההשקייה ראיון עם המדען הראשי של משרד הגנת הסביבה – יעל עברי-דראל, ynet9.2009
  4. זורקים תרופות לפח או לאסלה? אז תפסיקו. הן עלולות להגיע לצלחת שלכם – אסף בן נריה, "הארץ" 26.11.16
  5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) – נתונים על הרגלי המי חזוּר של הישראלים מתוך הסקר החברתי 2014, הודעה לתקשורת 229/2915 מ- 26.8.2015.
  6. Drugs in Our Drinking Water? – Kathleen Doheny, WebMD archives

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *