חימום הבית בחורף (חלק ב')

במאמר האחרון עסקתי בבעיות בריאות הקשורות לזיהום אוויר, שגורמות ארובות תנורי העץ, אמצעי החימום המועדף על ידי חלק מהתושבים, שאינם מודעים לסכנותיו. להלן תמצית ציטוט מאתר האגודה למלחמה בסרטן:

…"מספר מחקרים מצאו עליה בשכיחות סוגי מחלות סרטן… בקרב אנשים שנחשפו לתערובות של פחמימנים ארומאטיים.   …המקור העיקרי לחומרים אלו הינו שריפת תרכובות המכילות פחמן…. הנמצאות באוויר עקב בעירת עץ ודלק לבישול ולחימום בתים".

במאמרי הקודם ציטטתי גם גורם רפואי במרפאת משגב, שאמר כי זיהום אוויר מעשן תנורי עץ גורם גם בעיות רפואיות אחרות, כולל החמרת תסמיני אסטמה אצל מבוגרים וילדים.

במאמר זה נמשיך בסקירת אמצעי החימום, בהנגשת מידע ובהבהרת מונחים ומושגים רלוונטיים. נתחיל בחימום שאינו מזהם.

חימום הבית באמצעות מזגן ומשאבת ­­­חום

מזגן הוא מתקן, המזרים נוזל מיוחד הנמצא בתוכו,  בין יחידה פנימית הממוקמת בחלל אותו אנו רוצים לקרר או לחמם, ובין יחידה חיצונית הקולטת או פולטת חום מ/אל האוויר החיצוני. דוגמה מוכרת להמחשה – מקרר המצוי בכל מטבח. מאחורי המקרר נמצא מדחס העובד על חשמל, ומזרים את הנוזל הנמצא בתוכו בין המעבה (הפריזר) ובין המאדה (רשת צינורות שחורים הנמצאת גם היא בגב המקרר). במקררים יש תרמוסטט המפעיל את המדחס כאשר הטמפרטורה במקרר עולה על ערך מסוים, ומפסיק את פעולתו כאשר טמפרטורת המקרר יורדת מסף תחתון שנקבע.

כך בדיוק עובדים מזגנים. הם מקררים את החלל בו אנו שוהים על ידי הוצאת החום ממנו – החוצה. באמצעות השלט ניתן להפוך בקלות את כיוון העבודה של המזגן, ולגרום לו לקרר יותר את האוויר הקר שבחוץ. את החום הנלקח מהאוויר בחוץ, מעביר המזגן פנימה ובכך מחמם את החדר. רוב האנרגיה המחממת את החדר מקורה בחום המצוי באוויר החיצוני ומיעוטה הוא האנרגיה חשמלית המושקעת בהפעלת מדחס המזגן. היחס בין האנרגיה המוכנסת לחדר ובין האנרגיה החשמלית המושקעת במדחס נקרא COP – Coefficient Of Performance. ככל שיחס זה גבוה יותר, המזגן יעיל יותר וחוסך יותר חשמל.

בשנים האחרונות ניתן לרכוש מזגני אינוורטר, מזגנים שה-COP שלהם גבוה יותר והם חסכוניים יותר ממזגנים רגילים.

מה ההבדל בין מזגן רגיל לאינוורטר?

המדחס במזגן רגיל צורך זרם גבוה בתחילת עבודתו, וממשיך  במהירות קבועה, עד שהטמפרטורה מגיעה לערך הרצוי ופעילותו מופסקת. הטמפרטורה עולה עד שהתרמוסטט מפעיל את המדחס שוב, וחוזר חלילה. במזגן אינוורטר המדחס עובד (אחרי הפעלתו) כל הזמן, ללא הפסקה. כאשר הטמפרטורה בחדר (או במקרר) מגיעה לערך הרצוי, מואטת מהירות המדחס לרמה השומרת על הטמפרטורה הרצויה. פעולת מדחס האינוורטר לא מופסקת ומתחדשת כל כמה דקות, ולכן אינו צורך שוב ושוב את זרם ההתנעה, הנדרש להפעלת המדחס הרגיל. מסיבה זו, מזגן אינוורטר חסכוני מאוד בחשמל.

משאבת חום עובדת בדיוק כמו מזגן, אבל במקום לחמם ישירות את האוויר היא מחממת מים המוזרמים לרדיאטורים או לצנרת המותקנת ברצפת החדר. עלות ההשקעה הראשונית בשיטת חימום זו יקרה יותר מההשקעה בתנורים אחרים, אבל ההפרש הכספי מוחזר בתוך תקופה לא ארוכה. הרווח לאחר מכן כפול: העלות הזולה האפשרית, שיטת החימום הכי בריאה.

לסיכום:
חסכון בעלויות החימום לא יושג באמצעות מזעור ההשקעה הראשונית אלא דווקא בהפחתת עלות החימום השוטפת.

חימום באמצעות מזגן אינוורטר עולה כרבע מעלות החימום בתנורי חשמל אחרים, וכמובן, פחות מעלות חימום בגז, נפט, סולר, נוזל הסקה או עץ, שהם גם מזהמי אוויר הפוגעים בבריאות.

דלקים "חדשים וחסכוניים" לחימום הבית

בשנים האחרונות ניתן למצוא דלקים, האמורים להיות זולים ולהפחית את הוצאות החימום בחורף. דלקים "חדשים" אלה הם גפת זיתים, פלט- שבבי עץ דחוס ונוזל הסקה. משיקולי קיימות הייתי אמור לפרגן לדלקים אלה, העשויים פסולת ממוחזרת. אלא שבמאזן עלות תועלת כולל נראה, שהפגיעה הבריאותית שגורמת שריפתם עולה בהרבה על התועלת.
מקור הערך הקלורי של הגפת הוא בעיקר בשארית שמן הזית הספוג בה, המכפיל (לטענת המשווקים) את הערך הקלורי שלה יחסית לעץ. אלא שגם בערת דלק זה מתאפיינת בפליטת חומרים מזהמים. לכן, גם אם הוא בתצורת כופתיות או גלילים נקיים ונוחים לנשיאה לתנור, הגזים הנפלטים מהבערה, הן בתוך החדר והן מהארובה, תורמים לזיהום האוויר, כמו עץ.

פלט משווק גם הוא ככופתיות או גלילים. הוא עשוי שבבי עץ ונסורת, ולכן מיוחצ"ן כפתרון למיחזור פסולת עץ. הבעיה היא, שחוץ מהתרכובות המסרטנות המאפיינות שרפת עץ, שבבי העץ והנסורת עלולים להכיל גם צבעים, לכות ודבקים. חומרים ששרפתם עלולה לתרום תרכובות פוגעניות נוספות לזיהום האוויר. כיון שהדיון בנושא רחב וחשוב זה לא תם, יובא המשכו במאמר הבא, בו יידונו סוגי  דלקים "זולים" נוספים וכן שיטות חימום נוספות.

הטיפ המקיים: הזול יקר, היקר זול!