במאמרים הקודמים נסקרו דרכי הטיפול במים אפורים ביתיים, תקן מערכות הטיפול והסטטוס החוקי שלהן. בשלב זה מתיר החוק טיפול ושימוש במים אפורים במוסדות ציבור ובבניינים המתוחזקים על ידי חברות אחזקה. הימנעות המדינה מהתרת השימוש במים אפורים בבתי מגורים צמודי קרקע, נובעת מחשש משרד הבריאות מתחלואת ציבור שייחשף למגע במים אפורים. אלא שלחשש זה אין כל בסיס עובדתי. בעולם פועלות מיליוני מערכות מים אפורים כבר שנים רבות, כ- 8 מיליון מהן בארה"ב.
מחקר שבדק תחלואה עקב חשיפת אדם למים אפורים, העלה כי אין כל סימוכין לתחלואה כזו [1,4,10]. אבל, משרד הבריאות לא נותן לעובדות לבלבל אותו… מבחינתו, הדרך להתמודדות עם חשש זה, היא מניעת אישור תקן מערכות הטיפול הביתיות. מניעה זו הופכת את המשתמשים במים אפורים (15-20 אלף משפחות בישראל) לעבריינים. כיון שהחוק והתקן הישראלים במתכונת שאושרה, אינם מתייחסים לבתים פרטיים, להלן מידע לגבי שימוש זה, בארה"ב…
עיקרי החוק האמריקאי למים אפורים
בארה"ב מותר השימוש במים אפורים בכ-30 מדינות. חלקן מעודדות ומתגמלות את המשתמשים במים אפורים בתגמול כספי. החקיקה האמריקאית בנושא זה, מבוזרת. כל מדינה אחראית לחקיקה ולתקנות בתחומה. עם זאת, חוק המים האפורים של כל אחת ממדינות אלה כולל לפחות חלק מההנחיות שהתווה ה- EPA, המשרד האמריקאי להגנת הסביבה. להלן תמצית עקרונות אלה:
- מים אפורים הם מים ששימשו לכביסה ולרחצה. שימוש במים שמקורם אחר, אסור.
- השימוש במים אפורים בבית מגורים, מוגבל להשקיה או הדחת אסלות בתחום החלקה בה נבנה.
- אין להזרים מים אפורים מחוץ לתחום החלקה בה נוצרו, אין להזרימם לנחלים או גופי מים גם אם הם או חלקם נמצאים בתחום החלקה, ואין לאגם אותם בתחום החלקה.
- כמות המים האפורים היומית שניתן לאגור, מוגבלת ל-1 מ"ק ליממה (250 גלון).
- משך זמן שהיית מים אפורים במיכל אגירה מוגבל ל- 24 שעות.
- מיכל האגירה חייב להיות מכוסה.
- מערכת מים אפורים חייבת לאפשר גלישת עודפים לרשת הביוב.
- יש לסמן את מיכל וצנרת המים האפורים כדי למנוע מגע בהם.
- שמירה על מרחק מוגדר ממי תהום, גופי מים, מבנים ומתקנים אחרים (פחות רלוונטי לישראל).
- מניעת מפגע ציבורי, השקיה בהתזה והמטרה וכן השקיית ירקות במים אפורים.
בהנחה שלמשרד הבריאות בישראל אין מידע ייחודי שאינו זמין ל-EPA ולמשרדי הבריאות והסביבה בארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה ומדינות אחרות שהתירו שימוש במים אפורים, קשה להבין את התנגדות משרד הבריאות הישראלי לשימוש במים אפורים.
בעד ונגד בנושא מים אפורים
כבר היום, בשלהי החורף, נושק מפלס הכנרת לקו האדום. ירידה מקו זה, תגרום להמלחת מי האגם. כאשר הקיץ עוד לפנינו, חיסכון במים שפירים חיוני מתמיד. הפחתת פליטת גזי חממה מתחנות הכוח המספקות חשמל למתקני ההתפלה הוא "בעד" נוסף. שימוש נרחב במים אפורים ייתר התקנת מתקני התפלה נוספים, יקטין את צריכת החשמל בישראל, יפחית את פליטת המזהמים מתחנות הכוח, יחסוך מטבע חוץ (דלק לתחנות הכוח) וישפר את בריאות האוכלוסייה. ברמת הפרט, משפחה שתשתמש במים אפורים, תחסוך מים שפירים וכסף…
טיעוני הנגד הם כאמור חששו של משרד הבריאות מתקלה שתגרום תחלואה, והחשש כי שימוש חוזר במים יפחית את כמות המים המגיעה למט"שים (מתקני טיפול בשפכים) ויפגע בתפקודם. טענות אלה נדחו על ידי צוות המומחים שהכין את התקן הישראלי למערכות מים אפורים [2] ועל ידי מומחי הקואליציה למים אפורים [3].
חשש נוסף המושמע לעיתים, הוא המלחת אדמת גינה המושקית במים אפורים, במלח, בורון ומינרלים אחרים הנמצאים באבקות כביסה וסבונים. טענה זו הייתה נכונה בזמנו, כאשר יצרני אבקות הכביסה הוסיפו להן מלח, כדי להגדיל את נפח ומשקל המוצר שמכרו. כיום אסורה תוספת זו, לחלוטין. כמות המלח והכימיקלים באבקות הכביסה צומצמה משמעותית, בחוק. שימוש בכדורים, המוצגים בתמונה במהלך כביסה במכונה, מעצים את השפעת תוף הכביסה, מקטין ואף מייתר את הצורך באבקת כביסה. שימוש בסבון ושמפו אקולוגיים מאפשרים רחצה נעימה וקבלת מים אפורים ראויים לשימוש חוזר.
תוצאות בדיקות מעבדה
המדשאה שלנו נכחדה. כיוון שמזה חמש עשרה שנה היא מושקית במים אפורים, הפכו מים אלה ל"חשוד העיקרי". כדי לברר את העניין, נשלחו למעבדה דגימות מקרקע המדשאה והמים האפורים מהמערכת. תוצאות בדיקת הקרקע [7] הפתיעו לטובה. הסתבר שאיכות הקרקע תקינה, ללא כל ערכים חריגים. התנוונות הדשא נבעה, כנראה, מצל שהטילו עליו שני עצים שניטעו כאשר נשתלה המדשאה. במהלך השנים הושקו העצים והמדשאה באותם מים אפורים. העצים שגשגו וגבהו. צמרתם שהתרחבה, הצלה על המדשאה, מנעה ממנה את אור השמש וגרמה להתנוונות הדשא. גם תוצאות בדיקת המים [7] הפתיעו לטובה. כל הערכים שנבדקו, עמדו בתקן הישראלי להשקיה חקלאית לא מוגבלת [10]. בדיקת מים זו לא כללה ארבעה פרמטרים שאותה מעבדה לא הייתה מוסמכת לבדוק. בבדיקה משלימה שבוצעה במעבדה אחרת, נדגמו המים אחרי שהיו במיכל המערכת שבעה ימים… תוצאות אלה חרגו מהערכים המותרים להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת [8,9] ומאששים את הגבלת משך אגירת המים במיכל ליממה.
מבנה מערכת מים אפורים
כפי שהוצג בתרשים העקרוני במאמר הקודם, מערכת מים אפורים בעלת מספר מרכיבים שחלקם מוראה בתמונה:
- א. מיכל הטיפול הביולוגי
- ב. מיכל אגירת מים לשימוש חוזר
- ג. צנרת מים ממיכל האיסוף לטיפול הביולוגי
- ד. צנרת ממשאבת הסחרור
- ה. צנרת השקיה/טפטוף סגולה
המערכת, (פותחה לראשונה באוניברסיטת בן גוריון ע"י פרופ' עמית גרוס וצוותו) בנויה משני מיכלי פרי זהים, המוצבים אחד מעל השני. בתמונה נראה המיכל העליון המלא חצץ [א], בו מתבצע הטיפול הביולוגי. החיידקים המאכלסים את החצץ ושורשי הצמחייה, ניזונים מהחומרים המומסים במים, ובכך מנקים אותם. המים המטופלים נאגרים במיכל התחתון [ב], עליו מוצב המיכל העליון.
מי המקלחות/כיורי הרחצה/מזגנים מגיעים למיכל איסוף (אינו בתמונה) דרך ברז, המאפשר הזרמתם לביוב, כשצריך. מיכל האיסוף מכוסה במכסה, ומשולב בו מסנן לסינון ראשוני של המים. המסנן טעון ניקוי מעת לעת. המים המסוננים, מוזרמים ממיכל האיסוף לטיפול הביולוגי בצינור המגיע למיכל העליון [ג]. המים מרטיבים את אבני החצץ, וניגרים מאבן לאבן עד לשכבת החצץ התחתונה, ממנה הם מטפטפים למיכל התחתון, בו הם נאגרים. כאשר מפלס המים במיכל התחתון מגיע לגובה מתוכנן, מתחילה לעבוד משאבת סחרור, המחזירה את המים לחלקו העליון של מיכל הטיפול [ד]. המים חוזרים ומטפטפים למטה וחוזר חלילה. מכל "סיבוב" כזה המים מגיעים למיכל האגירה נקיים יותר. כאשר מפלס המים במיכל האגירה מגיע לגובה רצוי, מופעלת משאבה טבולה, המזרימה את המים ממיכל האגירה להשקיה או להדחת אסלות.
המערכת המתוארת לעיל, הותקנה לאחרונה בבית ירוק שנחנך לאחרונה. למערכת כזו ניתן להוסיף רכיבים נוספים: מפריד שומנים, בקר השקיה, חיישן לחות קרקע, ברז חשמלי להכנסת מים שפירים למערכת (כאשר הם דרושים), מערכת חיטוי וכו'.
רשת האינטרנט מציעה מערכות מים אפורים במגוון תצורות ומחירים. המעוניינים בכך, מצוידים עתה במידע בסיסי הנחוץ להבנה והתרשמות מהמבחר המוצע על ידי החברות והספקים המתקינים מערכות אלה.
מקורות:
- http://oasisdesign.net/greywater/createanoasis/ Health Considerations
- טיוטת התקן הישראלי למערכות מים אפורים ת"י 6147 (מכון התקנים, 2012)
- הקואליציה למים אפורים
- שימוש בטוח במים אפורים – דוח מסכם לרשות המים, פרופ' ערן פרידלנדר מהטכניון ופרופ' עמית גרוס מאוניברסיטת בן גוריון, 2.2012
- הסדרת השימוש במים אפורים בחקיקה בתשע ממדינות ארה"ב. יהודה טרואן 29.1.2007
- מעבדת שירות שדה נווה יער תוצאות בדיקת מים, עבודה 42211 9.16
- מעבדת שירות שדה נווה יער תוצאות בדיקת קרקע, עבודה 42221 9.16
- מעבדות מילודע & מיגל תעודת בדיקה 16100919 SO9.16
- מעבדות מילודע & מיגל תעודת בדיקה SO16127538 12.16
- תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע-2010
- מחקר ישראלי מקיף: אין סכנה בטיהור מים ביתיים לצורך השקיה, הארץ 20.2.12 http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1781395