החורף שהגיע, מביא עמו את עשן תנורי העץ המיתמר מחלק מהבתים ובעיות נשימה למבוגרים וילדים הנחשפים לו. אחת הקוראות, הסובלת בחורף מקוצר נשימה עקב עשן תנורי העץ ביישובה, בקשה שאפרסם שוב את סקירת אמצעי חימום הבית והשפעת תנורי העץ. פניות דומות קבלתי גם מאחרים. מחמת חשיבות הנושא, אשתמש בחלקים מהמאמר ההוא שהתמקדו בתנורי העץ, סוגיהם והשפעתם עלינו ועל ילדינו.
מנתונים שקבלתי אז במרכז בריאות משגב, עולה כי בין אם יש לנו תנור עץ בביתנו ובין אם אנו "נהנים" מעשן שכנינו, אנחנו חשופים לבעיות בדרכי הנשימה שלנו וכנראה שגם לתחלואה נוספת העלולה להופיע בהמשך. להלן תחילת המאמר שהתפרסם לפני שנה:
בשבוע שעבר ניסה החורף להרים ראש ולהתניע. גשם ירד בכל הארץ, ילדים מיהרו ללבוש בגדי חורף. ריח רענן של יורה עמד באוויר שנשטף ונוקה. למחרת פרצה שוב השמש, ייבשה את השלוליות והחזירה את החורף ל"בוידעם" לעוד מספר שבועות.
אבל לא לעולם חוסן. את עונות השנה אין לעצור. במוקדם או במאוחר יחזור החורף הקר וישתלט על סדר יומנו. את המדור נקדיש הפעם לחימום הבית, משיקולי קיימות ובניה ירוקה.
נתחיל בנושא המעסיק רבים: בין אם אתם בשלב תכנון או סיום בנייה, ובין אם אתם גרים בבית ותיק, סוגיית חימום הבית בחורף עולה ומטרידה שוב ושוב. אתם ממש לא לבד. שותפים לתהייה זו אנשים רבים, המתלבטים בבחירת שיטת חימום הבית המתאימה להם ביותר.
משחר ההיסטוריה חימם עצמו האדם באש עצים בוערים. למרות ששחר ההיסטוריה כבר מזמן לא כאן, חלק מבתינו עדיין מוסקים בתנורי עץ. בעליהם מפעילים אותם מסיבות שונות ומגוונות: חום נעים, ריח נעים, מראה הלהבות המרצדות, ובעיקר – תפישתם כפתרון הזול ביותר…
אחד הפתגמים עליהם גדלתי היה: "הזול יקר, והיקר זול". מוצרים זולים מתקלקלים מהר ועולים יותר בסופו של חשבון, כשצריך לתקנם או לקנותם שוב. זה נכון כאשר מדובר במוצרים שניתן לתקן או לקנות.
אלא שכאשר "המוצר" הוא בריאות, לעיתים התיקון אינו אפשרי, ולא ניתן לרכוש בריאות חדשה.
עץ בוער פולט גזים רעילים, פיח ואדי מים הסופחים חלק מהגזים והפיח. פליטות אלה מזהמות הן את אוויר הבית (דרך סדקים הקיימים בתנור ו/או בארובה העוברת בתוך הבית), והן את האוויר בחוץ. להלן ציטוט מאתר האגודה למלחמה בסרטן המתייחס לתנורי עץ:
"מספר מחקרים מצאו עליה בשכיחות סוגי מחלות סרטן (הריאות, העור ומערכת השתן) בקרב אנשים שנחשפו לתערובות של פחמימנים ארומאטיים פוליציקלים (PAHs) . המקור העיקרי לחומרים אלו הינו שריפת תרכובות המכילות פחמן. תרכובות PAHs הנמצאות באוויר נוצרות עקב בעירת עץ ודלק לבישול וחימום בתים".
בריאותנו היא "הרכוש" היקר ביותר שבבעלותנו. שימוש בעץ כחומר הסקה עלול לפגוע בבריאות ילדים ומבוגרים בביתנו, בבתי שכנינו, בחברינו החולפים ברחובנו ובישוב כולו.
נכון: לא תמיד השפעת העשן מיידית. תחלואת מי שנחשף לעשן תנורי העץ עלולה להופיע שנים מאוחר יותר. אבל מדוע להסתכן ולסכן אחרים? מסתבר שיש במשגב ישובים בהם, בגלל העשן והריח האופפים אותם בחורף, מעדיפים תושבים רבים למעט ביציאה מבתיהם אחה"צ ובערב. הריח הזה מקורו בתערובות הארומטיות עליהן מדבר הציטוט לעיל.
אלא שהבעיה אינה רק סרטן. הרבה קודם מגיעות בעיות בדרכי הנשימה והחמרת תסמיני אסטמה אצל מבוגרים וילדים. בעיות אלה נובעות מזיהום האוויר שאנו מביאים על עצמנו, במו ארובותינו ותנורינו, הן בבית והן בחוץ.
עד כאן ציטוטים מחלקו הראשון של המאמר ההוא, המציג בהמשכו חלופות חיסכון בריאות יותר:
ללא זיגוג כפול והכי חשוב – חימום עם מזגנים או משאבות חום (לרגישים ליובש האוויר מהמזגן). אמצעים אלה או חלקם, יפחיתו את עלויות החימום בבית ויתרמו לבריאות משפחתכם ושכניכם.
בשנה האחרונה התחילו משגב טרנד תנורי עץ חדשניים. שמות כגון תנורי מסה, "רוקט" וגולת הכותרת "Wood Box" נשמעים "על השבילים". התבקשתי להתייחס גם לתנורים אלה, שחלק מהציבור משתכנע להתקין ובכך מזיק לעצמו ולסביבתו.
במאמר הבא אתייחס לתנורים אלה כדי שאלה שמי שאינו בקי יכיר את דרך פעולתם, יתרונותיהם וחסרונותיהם. אני מבקש לחתום מאמר זה בציטוט מתוך דוא"ל שקיבלתי לפני מספר חודשים מאחד הקוראים:
…."אם תרצה, אוכל להביא לך עדויות של אנשים שחוו מצבים מסכני חיים בשל עשן בערת העץ. כאמור, הגענו בישוב לערכים קיצוניים. אחד ממפחי הנפש הגדולים שלי הוא אדישות הקהילה."
חברים בעלי תנורי עץ: מחיר הנזק הבריאותי שאתם גורמים לעצמכם ולשכניכם בישוב, גבוה בהרבה מהרווח המדומה ממנו נדמה לכם שאתם נהנים. לטובת בריאותכם, בריאות ילדיכם ושכניכם, אנא השביתו את תנורי העץ שלכם. חממו בתיכם באמצעי חימום פחות מזיקים.