תקן שכונות ירוקות

בשנים האחרונות מתהדרות שכונות הצצות כפטריות אחרי גשם, בשמות הכוללים דימויים כמו "הירוקה", "הנחל", "הפרחים" ועוד…

"כרמי אלון הירוקה" ואחיותיה, משתמשות בטבע ובירוק, בדרך כלל כמהלך שיווקי. לעיתים קרובות מדי הירוק העיקרי בהן מצוי בשמן. לחלק מהשכונות הקוראות לעצמן ירוקות, נכון היה לקרוא "מתיירקקות"… רוב הבתים הנבנים בהן אינם עומדים (לכאורה, בדרך כלל…) בדרישות התקן, אינם בעלי תו בניין ירוק והתכנון השכונתי שלהן רחוק מלהיות ירוק.

מי היא שכונה ירוקה "אמיתית"?

לאחרונה פרסמו המועצה הישראלית לבניה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון טיוטת תקן חדש, ששמו "כלי מדידה לשכונות בנות קיימא בישראל". תקן זה אמור לסמן קו הפרדה ברור בין שכונות ירוקות "בנות קיימא" ובין יצירתיות שיווקית, המשתמשת במילה "ירוק" בעיקר לצורך האצת מכירת הדירות בבניין או בשכונה.

ייעודה של טיוטת התקן שפורסמה הוא שמיעת עמדת הציבור לגבי תקן זה, האמור להוביל לתכנון נכון של שכונות ירוקות בערים. אוכלוסיית כל אחד מיישובי משגב זעירה וזניחה יחסית לאוכלוסייה הצפויה לחיות בעיר, אפילו בשכונה הקטנה ביותר. אף על פי כן, רוב התקן ישים גם ליישובים כפריים המתעתדים לבנות שלב חדש ויוכל לתרום לשיפור חיי כולנו וחיי אלה, שיגיעו למשגב בעתיד. לדעתי, רצוי לאמץ חלקים מתקן זה לתקנוני הבניה בישובים, ובהמשך לדאוג להתאמת תקן זה גם למגזר הכפרי.

כדי לעשות זאת, כדאי להכיר תקן זה. בכך יעסקו המאמר שלפניכם ואולי גם הבא אחריו.

מטרת התקן

מהחזון המשותף למשרד הבינוי ולמועצה הישראלית לבניה ירוקה עולות המטרות הבאות:

  • גיבוש מסגרת התייחסות כוללת לתכנון, לפיתוח ולבנייה של שכונות מקיימות בישראל
  • קידום עמידת מדינת ישראל באמנות הבין-לאומיות להפחתת הפליטות
  • שילוב מודעות הציבור לקיימות ופרויקטים של המגזר הציבורי והעסקי, לקידום הקיימות במסגרת השכונה.

ובשפה פשוטה: יצירת תקן לדירוג מידת הקיימות המוטמעת בשכונות השונות, כדי לעודד בניה ירוקה ואורח חיים מקיים בקרב תושבי ישראל.

מבנה התקן

כמו תקן בניה ירוקה לבתים, מגדיר גם תקן שכונות ירוקות מגוון דרישות, המאורגנות בחמישה פרקים: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, המרחב הציבורי, תנועה ותחבורה.

מיעוטן של הדרישות הן דרישות סף, שאם אינן מתקיימות, השכונה אינה נחשבת לירוקה. רוב הדרישות אינן דרישות סף. כל אחת מהן מזכה את השכונה בנקודות – אם היא מתקיימת. כדי ששכונה תהיה זכאית לתואר "שכונה ירוקה", יהיה עליה למלא שני תנאים: א. לעמוד בדרישות הסף ב. לצבור ניקוד בהיקף המינימאלי שייקבע. בהנחה שהתקן יאפשר דירוג- שכונה תוכל להיות ירוקה ברמה מינימאלית או ברמה מירבית, בהתאם לרמת הקיימות שתוטמע בה, כפי שתתבטא בניקוד שצברה.

התאמת תקן שכונות ירוקות למגזר הכפרי

בחודשים האחרונים נפגש במשגב צוות הכולל אדריכלים, אדריכלי נוף וגם יועץ בניה ירוקה אחד, כדי לגבש הנחיות לתכנון שכונות ירוקות במשגב. פעילות זו מתבצעת (בהתנדבות) ביוזמת מנהל אגף איכות סביבה במועצה, שאף הצליח למצוא מימון להעסקת יועץ חיצוני לכתיבת הנחיות אלה. בפגישות אלה, גרסתי לא אחת כי אין צורך לפתח הנחיות ייחודיות למשגב. תקן LEED (התקן האמריקאי לבניה ירוקה) כולל בתוכו פרק נרחב, המגדיר קריטריונים לשכונות "ירוקות". כך גם תקן BREEAM הבריטי, עליו מבוסס תקן בניה ירוקה הישראלי וכך גם תקני בניה ירוקה של מדינות אחרות. התקן הישראלי המוצע כעת עשה עבורנו חלק גדול מהעבודה, והוא כתוב עברית… אין לנו אלא לעבור עליו, לבחון מה ממנו מתאים ליישובי משגב כמות שהוא, ולהציע בו שינויים כדי להתאימו גם למגזר הכפרי.

תהליך הסמכת שכונות ירוקות

פרויקט שהניקוד שיצבור יעבור מינימום נדרש, ויעמוד בדרישות הסף, יוגדר כפרויקט ירוק/בר קיימא. ניתן יהיה לזכות בדירוג טוב יותר, ככל שניקוד הפרויקט יהיה גבוה יותר.

תהליך ההסמכה טרם הוגדר סופית, אבל הפרויקט ייבדק בשתי נקודות זמן:

הראשונה, אישור תכנית/תב"ע, על פיה ניתן להוציא היתרי בנייה. בשלב זה, תיבחן עמידת התכנון בדרישות המינימום של כלי המדידה לשכונות בנות קיימא. פרויקט שיעמוד בדרישות אלה, יזכה באישור ביניים, וניתן יהיה לפרסם אותו כ"פרויקט ירוק".

נקודת זמן שניה: בתום הבנייה, לאחר קבלת היתר אכלוס. בשלב זה ייבחן ביצוע הפרויקט על פי התכנון שאושר, וייקבע הדירוג, בו יזכה הפרויקט/השכונה/השלב.

לסיכום:

לדעתי ראוי לשלב את התקן המוצע בתקני בניה ירוקה בישראל. זאת, לאחר שינויים ותוספות שיש להכניס בתקן זה כדי להתאימו גם לישובים כפריים. במאמר הבא אתחיל בסקירת פרקי התקן, כדי לאפשר למתעניינים, "לטעום" חלק מהדרישות הכלולות בו ולבחון אם ראוי לאמצו (עם שינויים) גם ביישובי משגב. את מסמך ההצעה המלא ניתן לקרוא בקישור: http://assets.ilgbc.org/files/kli_medida_shchunot2015.pdf

אליו קל להגיע מגרסתו האינטרנטית של מאמר זה, באתרwww.a-maane.com , במחיצה "מאמרים".

המעוניינים להתייחס, מוזמנים לחוות דעתם באמצעות טופס הפנייה באתר.

הערות המתייחסים יועברו לצוות המשגבי וגם למחברי הצעת התקן החדש לצורך התאמתו למגזר הכפרי.

2 thoughts on “תקן שכונות ירוקות”

  1. שלום רב.

    מומלץ לפנות לצוות העוסק בטיוטת התקן :

    1. כך שיעניק ניקוד להתקנת מתקני ייצור חשמל על גגות מבנים (במיוחד במבני ציבור, מסחר, תעשייה, תעסוקה ומלונאות ששטחם 500 מ"ר ומעלה). גישה כזו : מקטינה את ההשפעה השלילית של שימושי הקרקע על הסביבה, מגבירה את החיסכון באנרגיה, ממזערת את הפליטות וזיהום האוויר מצמצמת את היקף ההשנאה הנדרשת (והקרינה המרבית האפשרית מאותם שנאים) ותומכת בעירוב שימושי קרקע.

    2. לקביעת תוספת/הפחתת ניקוד ירוק להעתקת שנאי/ם על עמוד/ים קיי(מי)ם למבנה :
    האם העתקת שנאי/ם מעמוד/ים למבנה ( בתשלום לחברת החשמל, בהתאם לתעריף שהרגולטור קובע) ראויה לתוספת ניקוד ירוק או להפחתת ניקוד ? ( בגין אי-שימוש חוזר בתשתית קיימת)

    3. לגבי שיקום של בית גידול אקולוגי דומה, בשטח כפול מהשטח שנפגע על ידי הפיתוח (באזורי פיתוח אחרים בשכונה, בעיר או ) במרחב ביו-גיאוגרפי דומה, המקזז את ההשפעות השליליות מהפיתוח : האם שיקום כאמור מתוכנן לשמש כאמצעי מעשי להסדרת הסכמת פקיד היערות,
    להקמה/תחזוקה (ו/או לגיזום/כריתה בקרבה) של קווי חשמל עיליים בשטחים פתוחים/בלתי מופרים ?

    4. לקביעת ניקוד ירוק למרחק מזערי בין מיקום תחנות השנאים, לבין מרכז שטח הבנייה שהתחנות הנ"ל מזינות. וזאת, מכיוון שבדומה לצפיפות הבנייה (שככל שהיא גדלה היא מייעלת את השימוש בקרקע) כך גם מיקום תחנות שנאים במרכז העומס הצפוי : מגביר את החיסכון באנרגיה, וגם ממזער את הפליטות, הקרינה, זיהום האוויר ואת "אי החום העירוני" .

    הערה : תופעת "אי החום העירוני" ממזערת את צריכת האנרגיה הנדרשת לחימום בחורף,
    אבל מגבירה את צריכת האנרגיה לקירור בקיץ. אם כך, האם בסיכום, התופעה חיובית או שלילית ?

    אודה להתייחסותך, הן לשאלות לעיל, והן לעניין הפנייה לצוות העוסק בטיוטת התקן .

    בברכה, עדי ברוך – מנהל מחלקת תכנון רשת בחברת החשמל / מחוז צפון.

    1. עדי,

      תודה על התייחסותך. עלי לציין כי המאמר אליו התייחסת דן רק בחלקה הראשון של טיוטת תקן שכונות ירוקות. הטיוטה כוללת פרקים נוספים (יוצגו בהמשך) המתייחסים לחלק מהנקודות שהעלית. אף על פי כן, להלן התייחסות קצרה לנקודות שרשמת: בתגובתך:
      1.מתקני ייצור חשמל על גגות הבניינים הם נושא שתקן בניה ירוקה מתגמל בניקוד. טיוטת תקן שכונות ירוקות מתייחסת לתקן בניה ירוקה כתקן נדרש בבתי השכונה ולכן נושא מתקני ייצור חשמל ,PV – כלול.

      2.מדובר בטיוטת תקן לשכונות חדשות שהתכנון הרשת בהן אמור להיות אופטימלי אבל כיוון שאיני בקי בנושא זה, ייתכן ויש מקום להציגו לצוות מחברי טיוטת התקן.

      3.כנ"ל לגבי שיקום שטחים מופרים, שיש לתכנן כחלק מתכניות הפיתוח בהתאם לנהלי העבודה הנכונים האפשריים בתאום עם ועדות התכנון הרלוונטיות ועם פקיד היערות או נציגיו הרלוונטיים.

      4.נכון מאוד. גם במקרה זה ראוי לאמץ נהלי וכללי עבודה הנכונים והמתקדמים האפשריים.

      5.אי החום העירוני – התופעה בהחלט שלילית. גם נושא זה מטופל בתקן בניה ירוקה (5281) המתגמל פעולות המפחיתות את השפעתו.

      את מכתבך והתייחסותי אליו אעביר לצוות טיוטת התקן להתייחסותו המוסמכת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *